דברי ריבות · חלק רכ״ב סימן א׳

שאלה ילמדנו רבינו ראובן היה אפוטרופס מלאה אלמנת לוי ומבניו יתומים ואמר ראובן לשמעון ידעתי שאתה הולך לויניצייאה הנני מוסר בידך הכתובה של לאה שתגבה אותה מויניציאה שמת שם בעלה והניח שם מעות לבניו ולאלמנתו ואתן לך אלף לבנים בעד שכר טורחך גם אמר ראובן לשמעון אני רוצה שתלוה לי אלף לבנים על הכתובה הזאת שאני מוסר לך כדי לפזר על האלמנה ועל היתומים וכשתגבה הכתובה תקח מאותם המעות שני אלפים לבנים אלף שכר טורחך ואלף שתלוה לי ואם ח"ו לא תגבה הכתובה הנני מוסר בידך מביתי משכנות זהב וכסף בעד האלף לבנים של ההלואה כדי שתפרע מהם אלו האלף לבנים שתלוה לי אז הוציא שמעון אלף לבנים ונתנם ביד ראובן הנזכר האפוטרופס ולקח המשכנות בידו ומסרן ביד דינה אשת ראובן האפוטרופוס ואמר לה הנני מפקיד בידך המשכנות הללו אם אגבה המעות ב"ה של כתובת האלמנה אני אפרע מהם הכל בין שכר טורחי ובין מעות האלמנה והמשכנות הללו והיו לך שממך הם ואם ח"ו לא אגבה הכתובה תחזירי לי המשכנות הללו בידי שאעשה בהם רצוני מפני שהם שלי עד שיפרע לי בעליך ראובן אלו האלף לבנים וקבלה דינה אשת ראובן על תנאי הזה ושמעון הלך לו לדרכו דרך וניצייאה ושאל כתובת האלמנה ונתנו לו כל המעות שהניח' לוי הנזכר בין לאלמנה ובין ליתומים בכח שהוליך בידו ואחר קבלת המעות קודם חזרתו למקום ראובן הנזכר נפטר ראובן האיפוטרופס הנזכר וכשבא שמעון למקום ראובן לתת המעות לאלמנה לאה הנזכר' עכב בידו ממעותיה שני אלפים לבנים אלף בעד שכר טרחו ואלף שהלוה לראובן האפוטרפוס שלה אז השיבה לאה האלמנה אם נתת לאפוטרופס שלי מעות בעדי תלך ותקחם ממנו שלא נתן לי פרוטה מהם תפרע מעותיך מהמשכנות שביד דינה אלמנת ראובן הנזכר.