ודינה אלמנת ראובן השיבה אם אני נתחייבתי לחזור לך המשכנות היה בחיים חייתו של בעלי גט בתנאי אם לא תקבל המעות של כתובת לאה אבל עתה מת בעלי הנני תופס' המשכנות בעד כתובתי ומה גם שקבלת כתובת לאה והתנאי היה שתפרע משם ושמעון טוען ואומר שאינו רוצה ליפרע כי אם ממעות האלמנה לאה מאחר שהוא מוחזק בהם וישבע שכך היה התנאי שאם יגבה הכתובה שיפרע משם שני אלפים לבנים אלף שכר טורחו ואלף שהלוה ושהוא נאמן במיגו דאי בעי אמר לאלמנה לא ראיתיך ולא ידעתיך שהנפטר ראובן האפוטרופס הנזכר מסר בידו הכתובה וההרשאות וכל הכח. יורנו רבינו הדין אם הוא שיפרע שמעון ממעות האלמנה לאה מאחר שהוא מוחזק אם הוא נאמן בשבועה ובמיגו או אם יפרע מהמשכנות ואם יוכל להוציאם מתחת יד אלמנת ראובן מאחר שהיא טוענת שלקחם בעד כתובתה ולא נתנה לבעלה המשכנות שהיא טוענת שלקחם בעד כתובתה ולא נתנה לבעלה המשכונות בחיים חייתו כי אם לעשות לו נחת רוח ושכרו כפול ומכופל מהשמים שאל ירבו המחלוקות.
דברי ריבות · חלק רכ״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.