הרי לך שאם החזיק בבתים בחיי אביהם שלש שנים מקבלים עדות בפני הקטנים וכן פסק חו"מ סי' קמ"ט וז"ל ואם החזיק בה ג' שנים בחיי האב ואחרי מות האב בא בנו הקטן לערער ודאי אין שומעין לו ואם צריך להביא עדים על חזקתו מביאין ומקבלין עדותן אע"פ שהיה מערער קטן כיון שהחזיק כראוי ועתה הוא בחזקתו וכן נראה מתוך דברי הרמב"ם פרק י"ב הלכות מלוה ולוה ממקום שבא שמעון לטעון טענתו שכתב וז"ל קרקע שהיתה בחזקת קטנים ובא א' וטען שהיא לקוחה ממורישן ויש לו עדים שהחזיק בה ואכלה שני חזקה בחיי אביהן אין מוציאין אותן מידן עד שיגדלו שאין מקבלין עדים שלא בפני בעל דין והקטן כאלו אינו עומד כאן הוא חשוב וכו' וכתב עליו מגיד משנה וז"ל וכתב הרב ז"ל שהיה בחזקת קטנים שאם היה הלה מוחזק בה אין מוציאין אותה מידו ואם הן תובעים אותו מקבלים טענותיו אם כן בנדון דידן יצדק טענת שמעון אם הבתים הנזכרים הם בחזקת הקטנים אבל אם הם בחזקת אב האלמנה שאכל שני חזקה בחיי המת ודאי שמקבלין עדות בפני הקטנים.
דברי ריבות · חלק רי״ט סימן י״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.