דברי ריבות · חלק רי״ט סימן י״ח

ולענין הטענה שטענת האלמנה שטעו בית דין בשומא ששמו המטלטלין ורוצה לחזור אם אין בעיר ההיא איזה מנהג בשומת המטלטלין לענין דינא תנן בכתובות פרק אלמנה ניזונת שום הדיינין שפיחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל וכן פסק הרמב"ם הלכות מכירה פרק י"ג וכן הטור אבן העזר סי' ק"ד ולכן בנדון דידן ע"כ בדפוס המקורי ועל מה שטוענת עוד האלמנ' שחייבת לאביה מאה פרחים שהוציא במזונות עליה ועל יתומה וכו' האמת בלבול דברים אני רואה בטוענת האלמנה ובטוענת שמעון כנגדה באומרו כי היא עשתה קנונייא עם אביה וזה שהרי אין אדם יכול להכחיש שהיורשים חייבים במזונות האלמנ' כל זמן שלא תבעה כתובת' בבית דין ולכן בנדון הזה כלל העולה מהדברים הוא שאם אבי האלמנ' תובע המזונות שהוציא עם בתו ועם יתומיה אמדינן דעתיה אם הוא איניש אמיד ועשיר ונראים הדברים שאם לא הי' לו כעס ומריבה בשביל שומת הנכסים ששמו לבתו לא היה תובע כלום מהמזונות אומדנא דמוכח הוא שמחל על המזונות וכיון דמחל פעם אחד שוב אינו יכול לחזור ולתבוע אבל אי ליכא אומדנא דמוכח דמחל ודאי שיכול לתבוע מה שהוציא עם בתו והיתומים ויש כמה ראיות על זה כנרא' מתוך תשובת תרומת הדשן סימן שי"ז ונלאתי לכתבם.