ובר מן דין עם מה שכתבתי לעיל שכיון שהנתבע חילה פני השומר הראשון שיתן המשכונות ביד גיסו בפירוש ואע"ג שנדע בודאי שפשע החכם בשמירות המשכונות מודה הרא"ש דפטור משום דעד כאן לא קאמר הרא"ש דחייב השומר הראשון כשפשע השני אלא כשמסר לו שלא מדעת הבעלים אבל בנדון דידן שהיה מדעתו הגמור וחילה פניו ע"ז כבר קבל עליו שמירת החכם גיסו וסילק לשומר הראשון לגמרי והוי כשומר שהתנה להיות פטור ממה שחייב דמהני ופטור כמו שכתב הרמב"ם פרק ב' מהלכות שכירות הכא נמי כיון שחילה פניו שיתנו ליד החכם והשומר הראשון הלך לדרכו לארץ רחוקה ודאי אנן סברי שגילה דעתו לקבל שמירתו של זה השני וסילק את הראשון לגמרי.
דברי ריבות · חלק רי״ח סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.