ויש לומר שהרי מצינו שהרמב"ם והרמב"ן והרשב"א סבירא להו דשומר שני נכנס תחת ראשון לגמרי ואף על פי שאין לו מה לשלם ראשון פטור וכמו שהאריך בזה נמקי יוסף פרק המפקיד וזה לשונו היכא שידוע שהיה מאמינו לזה הרי זה קם תחתיו לגמרי וכיצד כגון שנתנו לו הבעלים רשות להשאילו אי נמי באשתו ובניו של הנפקד דקיימא לן דכל המפקיד על דעתן הוא מפקיד אי נמי במי שדרכו של בעלים להפקיד אצלו כההיא סבת' דלקמן דבכלהו הני אפי' רבי יוחנן מודה דפטור דשומר שני שנכנס תחת הראשון לגמרי ואע"פ שאין לו מה לשלם פטור הראשון והביא הרמב"ן ז"ל ראי' לדבר מדתנן בפרק הכונס מסרה לרועה נכנס הרועה תחתיו ואמרי' עלה תחתיו דמאן ואסיקנא תחתיו דשומר דדייקינן ושומר קמא איפטר ליה לגמרי לימא תהוי תיובתא דרבא דאמר רבא שומר שמסר לשומר חייב ומשני אמר לך רבא מאי מסרה לרועה דקתני שמסרה לברזיליה שהוא רועה קטן שעומד לשמור תחת הרועה הגדול דאורחיה דרועה לממסר לברזיליה והא התם דאמרינן דשומר קמא איפטר ליה לגמריה ואותבינן מינה לרבא הא לרב דאמר פטור ניחא ולרבא נמי בברזיליה פטור לגמרי משום דאורחיה בהכי והוא הדין בסבתא ואאשתו ובניו וכדאמרי' דחד טעמא הוא וכן דעת הרשב"א ז"ל וכן דעת הרמב"ם ז"ל וכו' ע"כ הרי דסברי כל הני אשלי רברבי דפטור הראשון לגמרי וכן כתב הרב המגיד פרק ד' הלכות שאלה ופקדון וז"ל ועוד כתבו הרמב"ן והרשב"א ז"ל שאפילו אין להם לאשתו ובניו לשלם שהשומר פטור וכן עיקר וגם זה בכלל דברי רבינו וכיון דכל הני רברבתא סבירא להו כן היה ראוי לסמוך עליהן אבל מצינן למימר דבנדון דידן אפילו ר"ת והרא"ש מודו דפטור דעד כאן לא קאמר הרא"ש דחייב אלא כשידעינן דודאי פשע השומר השני שכן כתב ואם פשע לוי וכו' וכן ואם לא שמרו כראוי וכו' אבל בנידן דידן דלא ידעינן ודאי שפשע החכם הנזכר אפשר דמודה הרא"ש שהראשון פטור לגמרי דאפושי במחלוקת לא מפשינן.
דברי ריבות · חלק רי״ח סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
