וכן משמע מהא דגרסינן פרק המפקיד דפריך לרבי יוחנן דאמר שומר שמסר לשומר חייב משום דאמר ליה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר והתנן השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכו והשואל משלם לשוכר ואם איתא לימא ליה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר אמר ליה הכא במאי עסקינן כשנתנו לו רשות הבעלים להשאיל אי הכי לבעלים בעי לשלומי דאמרו ליה לדעתיך ופירש רש"י לבעלי' בעי לשלומי שואל שהם השאילוה לו דאמרו ליה בעלים לשוכר לדעתיך ברצונך אם תרצה להשאילה ימי שכירותך אין אנו מקפידין הילכך הוא השאילה וכו' הרי שאם נתנו לו הבעלים רשות סתם חשיב כאלו הבעלים עצמם השאילוה עד שיאמר בפירוש לדעתיך כל שכן בנדון דידן דלא אמר לדעתיך ולא אפילו רשות סתם אלא שחילה פניו והרבה עליו רעים אהובים שמוסרם ביד גיסו דפשיטא ופשיטא שהוא הוא המוסר המשכונות ביד החכם גיסו ואין לשומר הראשון עסק ביניהם כלל אליבא דכולי עלמא שכבר נסתלק משמירתו.
דברי ריבות · חלק רי״ח סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.