גם מה שכתב שאפילו ידענו שהגיעו המשכונות ליד ראובן היה יכול ראובן ליפטר מטעם דהוי שמעון נושא ונותן ביד לוי וקיימא לן דנושא ונותן ביד אין למלוה על הלוה כלום כדאמרינן בגיטין פרק הנזיקין ותיפוק לי' דערב הכתובה וכו' עד ובנדון דידן נמי ראובן היה שואל המשכונות מיד שמעון ושמעון לא רצה ליתנם בידו אלא ביד לוי הרי שאין לשמעון עסק כי אם עם לוי אפילו נאמר שהענינים דומים ושוים זה לזה אין הנדון דומה לראיה משום דהתם אין ביניהם בין המלוה והלוה והקבלן שום עסק אחר כי אם אותה המלוה שהלוה המלוה וכיון שלא נתנה ביד הלוה אלא שהקבלן נשא המלוה מיד המלוה ונתן ביד הלוה לכן אין לו למלוה על הלוה כלום שהרי לא נתן לו כלל אבל בנדון דידן יש ביניהם עסק אחר מלבד המשכונות והוא ששואל המלוה מן הלוה הד' אלף אש' שנתן מידו ליד הלוה ממש ואינו שואל ממנו המשכנות שנתן ברשות הלוה ליד לוי.
דברי ריבות · חלק רי״ח סימן כ״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.