הרי שאין כאן טענת ודאי שנאבד באונס אלא איכא ספיקא אם נאבד אם לא נאבד באופן שאין כאן הקל וחומר שעשה ועוד יהיה כמו שיהיה אין הנדון דומה לראיה משום דהתם אע"ג דאיכא שטר כיון שהגיע לידו משכון כנגד ההלואה והאבידה מסופקת והלוה נשבע שלא החזיר לו המשכון ראוי הוא שיהיה פטור אבל בנדון דידן גם החוב ודאי שהרי מודה הנתבע ואע"ג שהגיע משכון לידו כנגד החוב כבר החזירו ללוה שכיון שהפציר בו וחילה פניו שיתן המשכון ביד גיסו הוה ליה כאילו מסרו בידו ממש כמו שכבר הוכחתי לעיל אם כן חייב הלוה לפרוע החוב.
דברי ריבות · חלק רי״ח סימן כ׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.