דברי ריבות · חלק רי״ז סימן ח׳

ראובן שאמר לשמעון תן לי מנה שיש לי בידך והשיב שמעון כבר פרעתי לאשתך וראובן משיב מה איכפת לי שנתת לאשתי תן לי מה שמסרתי לך תשובה אם אשת ראובן בת דעת וראובן מניחה לישא וליתן ישבע שמעון שמסר לה ופטור וכו' עד כדמשמע בפרק המפקיד דהנהו גינאי דאפקידו תרוייהו גבי חד מינייהו יומא חד שמע קל הילולא ואפקדינהו גבי דההיא סבתא ומשמע הת' דפטור אפילו רבי יוחנן משום דכל יומא הוו מפקדי גבה ואם כן גלו דעתייתו דניחא להו כל שכן הכא גבי אשתו. ועוד יש לדמותו לכל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד ע"כ הא קמן דבנדון דידן אפילו היה ראובן נותן המשכונות ללוי כדי שיפרע מהם לשמעון ונאבדו היה ראובן פטור כיון שהוא פקידו ואפילו שלפי דעתי יש קצת מחלוקת בזה מכל מקום בנדון דידן ששמעון בעצמו מסר המשכונות ביד לוי לפי שחילה פניו ראובן שכמו שהיה פקידו לוי בשאר נכסיו שיהיה גם כן לדבר הזה לא יעלה בדעת שהפסיד ראובן זכותו ודבר זה פשיטא לכולי עלמא זהו לפי דרך הרב הפוסק נר"ו גם לפי דעתי אין אנו צריכין לכך כי הדין הזה הביאו הטור בפירוש ח"מ סימן ע"ב וזה לשונו יורש שהוציא שטר שיש למוריש כך וכך ממון אצל פלוני ושיש לפלוני משכון ביד המוריש בהן וטוען היורש שהמשכון נאבד ביד מורישו באונס ותובע המעות נשבע הנתבע הסת ונפטר ולא אמרינן שישבע היור' שבועות היורשי' ויטול דכל שטר שמוציא מיורש הוא ודאי והפרעון ספק אבל הכא כיון שהגיע ליד המוריש משכון כנגד הלואתו וספק נאבד באונס או בפשיעה לפיכך השטר בטל וישבע זה היסת שלא החזיר לו המשכון ושהי' שוה כנגד חובו ויפטר עד כאן והדברי' ק"ו ומה התם דאיכא שטר והיורש טוען בודאי שנאבד באונס אפי' הכי אמרינן שבעל המשכונו' פטור בנ"ד שאין מי שיטעון ודאי שנאבדו באונס וגם ליכ' שטר על אחת כמה וכמה שזכה ראובן כדינו.