דברי ריבות · חלק רי״ז סימן ט׳

ולרווחא דמילתא אני אומר עוד דלא מבעיא השתא שספק נאבדו המשכונות דפשיטא שראובן פטור כמו שאמרנו אלא אפילו ידענו שהגיעו המשכונות ליד ראובן היה יכול ראובן ליפטר מטעם דהוי שמעון נושא ונותן ביד לוי וקי"ל דנושא ונותן ביד אין ללוה על המלוה כלום כדאמרינן בגיטין פרק הנזקין ותיפוק ליה דערב דכתובה לא משתעבד ומשני בקבלן ופרש"י בקבלן שנעשה עליה קבלן שהתפיס' בנו מטלטלין לכתובתה והיא מסרתן לידו בתורת קבלנות והחזירתן לבנו וכתבו התוספו' פי' בקונטרי' שהתפיסה בנו מטלטלין בכתובתה והיא מסרתן לידו בתורת קבלנות והחזירן לבנו וקשה דאמרינן בגט פשוט דהיכא דנשא ונתן ביד אין לו למלוה על הלוה כלום ושמא היינו שלקח המעות מיד המלוה ונתן ללוה אע"ג דמשמע התם דבלשון תליא מילתא שמא תרוייהו בעינן. בהבנת לשון התוספות קשה קצת והבנתי לפי דעתי דבריהם כמה שכתב הרשב"א והביא לשונו הרב המגיד משנה פרק כ"ה בהלכו' מלוה ולוה וז"ל וכתב הרשב"א ז"ל שלא בא רש"י לפרש שתשא ותתן ביד ממש אלא לומר דתן לו ואני נותן צריך וכמו שפסק גם הרב אלפסי ז"ל ואלו בכתובה שאינה נותנת כלום לא שייך קבלנו' אלא אם כן יתן לה הבעל כסף כתובתה ויחזור הקבלן ויאמר לה תן לו ואני קבלן משמע לכולי עלמא דנשא ונתן ביד אין למלוה על הלוה כלום ובנדון דידן נמי ראובן היה שואל המשכונות מיד שמעון ושמעון לא רצה ליתנם בידו אלא ביד לוי הרי שאין לשמעון עסק אלא עם לוי אף על גב שאמרו שאם אין לאותו דנשא ונתן ביד כלום שחוזר על הלוה מדין דרבי נתן וכאן אין למי שנשא ונתן ביד כלום, שתי תשובות בדבר א' שהיה צריך שמעון להביא ראיה איך לא פרע לו לוי וכאן אין ראיה לשמעון איך לא פרע לו לוי עוד שכתב ר"ת שאם הנושא ונותן ביד מחל לו ללוה אין למלוה על הלוה כלום אפילו אין נכסים לנושא ונתן ביד כלום ואפילו שהרשב"א כתב שצ"ע אפילו הכי כיון שהיה ספק אין להוציא ממון מספק כל שכן דלא שבקינן ודאי דר"ת מטעם ספק דהרשב"א ז"ל כלל הדברים שכיון שלוי הנפקד לא היה רשאי ליתן המשכונו' לראובן אלא במאמר וגם ששמעון בעצמו הוא שמסר המשכונות ביד לוי לית דין ולית דיין שיחייב לראובן ודבר זה פשוט יותר מביעתא בכותחא והשם יודע שהיה בידי להביא ראיות אחרות אלא שהנחתים כי נראה בעיני מותר גמור הנראה לעניות דעתי כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה.