וא"ת עד כאן לא קאמרי רי"ף והרמ"בם דמהני אלא היכא דאיכא חדא לטיבותא וחדא לריעותא כגון שאם לא ייחד לו השליח שהיא ריעותא איכא חדא לטיבותא שהתנו ביניהם פנים בפנים לא על יד כתב שכן כתב הרי"ף והיכא דאתנו בינייהו מעיקרא וכו' והרמ"בם כתב וכן שנים שהתנו ביניהם וכו' או אם איכא חדא לריעותא שלא אמר לו פה אל פה אלא על יד כתב, איכא חדא לטיבותא שייחד לו השליח שכן כתב הרי"ף והיכא דשדר ליה לחבריה כתבא וכו' שדרינהו ניהלי בהדי פלניא וכו' וגם הרמב"ם כתב שם ראובן ששלח כתב לשמעון ואמר לו מנה שיש לי בידך שלחהו לי ביד לוי אם רצה לשלחו אינו חייב באחריותו אבל בנדון דידן דאיכא תרתי לריעותא ששלח על יד כתב וגם לא ייחד השליח אפשר דלא הוי דינא הכי דאי לא תימא הכי לשמעינן רבות' הרי"ף והרמב"ם וליערבינהו וליתנינהו תרתי בבי דריעותא ונימא דלא מחייב באחריותו וכל שכן היכא דאיכא חדא לטיבותא וחדא לריעותא.
דברי ריבות · חלק רי״ד סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.