דברי ריבות · חלק רי״ד סימן ד׳

ויש לומר שכתבו התוספות בפרק השואל על מתניתין וכן בשעה שמחזירה תימא דבהגוזל קמא אמר שמואל אין משלחין מעות בדיוקני אפילו עדים חתומים עליה ופריך אלא לשמואל מאי תקנתיה ושני כי הא דרבי אבא וכו' דמהני מה שכותב התקבלתי והשתא בלא התקבלתי מהני אם יכול לכתוב שלח לי דאין סברא לחלק בין כותב לאומר פה אל פה דכי היכי דמהני באומר הכי נמי בכותב וכו' הרי לך שהתוספות מקשים קושיא בסברא זאת דאין סברא לחלק בין כותב לאומר משמע שהיא סברא גמורה וכיון שמצינו שהר"יף והרמ"בם סברי דבאומר מהני אף על גב דלא ייחד השליח הכי נמי מהני בכותב משום דאין סברא לחלק בין כותב לאומר אף על גב דלא ייחד השליח וכן כתב נמקי יוסף בפרק השואל על המשנה הנזכרת וז"ל כתב הרי"טבא ז"ל בשם רבו ז"ל דמהא דאם אמר לו משאיל שלח פטור השואל שמעינן דאם אמר מלוה ללוי בפיו או בכתבו מנה שיש לי בידך שלחהו לי עם הבא ראשון ושלחו שהוא פטור.