דברי ריבות · חלק רי״ד סימן ב׳

תשובה נראה לעניות דעתי שאם לוי הנז' הוא בחזקת אדם נאמן הדין עם שמעון לפי שלא פשע ולא שינה דבר מדעת משלחו וראיה לזה שכתב הרי"ף פרק הגוזל עצים על מתניתין דתנן בהשואל את הפרה אמר ליה השואל שלחה לי ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך או שאמר לו המשאיל הריני משלחה לך ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך ואמר ליה השואל שלח ושלח' ומתה חייב וכן בשע' שמחזירה פי' אמר לו המשאיל שלחה לי או שאמר לו השואל הריני משלחה על יד בני וכו' ואמר ליה המשאיל שלח ושלחה ומתה פטור כתב רב אלפס שם והיכא נמי דאתנו בינייהו מעיקרא כל דמשדר כל חד לחברי' אית ליה רשותא לשדורי ליה דמי בהדי מאן דבעי תנאי ממון הוא וקיים ואית ליה רשותא לשדורי מאן דחזי ואי איתניס באורחא ברשותא דמריה אתניס והיכא דשדר ליה חבריה כתבא ואמר ליה ההוא מידי דאית לי גבך שדרינהו ניהלי בהדי פלניא ושדרינהו ניהליה לא מחייב באחריותייהו דהכי נהוג האידנא תגרי וקיימא לן בכי הא דמנהגא מילתא היא והכי שדרו ממתיבתא הרי שכתב דאף על גב שלא יחד לו השליח אלא לשדורי ליה בהדי מאן דבעי מהני אף בנדון דידן אף על פי שלא פירש על יד מי כיון דלוי הוא איש נאמן ונתן לו ראובן רשות לשלחו דרך מדינ' פלונית ולוי הנזכר דר שם ודאי שלא פשע שמעון במה שעשה ופטור וכן פסק הרמב"ם הלכות שלוחין ושותפין פ"ב וז"ל וכן שנים שהתנו ביניה' שכל מי שירצה לשלוח לחבירו משלח ביד מי שירצ' המשלח הרי זה משלח ביד מי שיראה לו שהוא ראוי להוליך דבר זה ואם נגנב או אבד בדרך או שכפר בו השליח הרי המשלח פטור שכל תנאי שבממון קיים וכן חו"מ סימן קכ"א כתב ואפילו לא ייחד לו המלוה אדם ידוע לומר שלח לי על יד פלוני אלא כתב לו שלח לו ביד מי שתרצה ושלחם לו ונאבדו או שכפר בהם השליח פטור והוא ששלח לו ביד אדם נאמן וכן פסק רבינו ירוחם נתיב כ"ח חלק ב'.