דברי ריבות · חלק קצ״ז סימן ו׳

אף בנדון דידן לא קבלו אנשי הקהל הזה חומרתם והסכמתם אלא על דעת התקנה וההסכמה שימנו פרנס אחד מקהלם וכיון שהקהל האחר עברו על הסכמתם ותקנתם בהעמידם כל השלשה פרנסי' מקהלם מעתה אין חייבים אנשי הקהל האחר כלל לעמוד עמהם בהסכתם כי אדעתא דהכי לא קבלו עליהם שום חומרה קלה וחמורה ואם אמור יאמרו אנשי הקהל שהעמידו מהג' פרנסים מקהלם שנתחרטו ונכלמו מכל אשר עשו שהיה בטעות מכל מקום צריך לדקדק אם יש מקום לחייב לקהל האחר מכח מה שטועני' שנעשו עוד ד' בוליטאש לד' שנים ועדיין לא נשלם הזמן וכו' וזה שאם באותם הבוליטאש ניקבו בשמות האנשים שמינו ועתה נפקד מהם איש או מפני שהלך לדרכו או לעולמו פשיטא שאין חייבין שום אדם מהב' קהלות לקבל עליהם גזירתם כי כבר נתפרדה החבילה כמו שכתבתי אם לא יסכימו עתה מחדש' השתי קהלות למנות אחר תחתיו. ואם מתחלת כן היתה ההסכמה ובתנאי כך קבלוה עליהם כל אנשי הקהלות שאם יפקד מהם איש שיעמידו אחר תחתיו באופן שבטלה טענת נתפרדה החבילה או אפשר נמי שמציאות הנדון דידן הוא שלא נפקד שום אחד מהפרנסים הנבררים והבוליט' מד' האנשים הנזכרים בה הם בחיים ובתוך העיר הם עומדים מכל מקום צריך לברר אם חייבים אנשי הקהל האחר לשמוע לקולם שהרי טען ראובן שכבר נשלם זמן ההסכמה בשנ' השכ"ג והארבע בוליטאש האחרונו' עשו דרך בחירה בלי שום חומרא והסכמה וודאי נראה שהוא נאמן לומר כן.