דברי ריבות · חלק קצ״ז סימן ז׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

שהרי בגדולה מזאת כתב הה"ר אליהו מזרחי ז"ל בתשובתיו סימן ע"ב על ראובן שהוציא עליו שמעון שטר שהוא חתום בו שכתוב באותו השטר שראובן נשבע בשם ה' ובקבלת נח"ש על דעת המשביע שיהיה מחוייב כך וכך וכו' וטען ראובן לא נשבעתי ולא קבלתי גזרת נחש אלא חתימתי לבד חתמתי וכו' ופסק שאם נותן אמתלא לדבריו למה חתם דנאמן לומר לא נשבעתי וכו' וכן נראה מתוך דברי תרומת הדשן סימן שכ"ו והלא דברים קל וחומר ומה התם דאיכא חתימת ידו דהוי כהודאת פיו אמרינן שאם נתן אמתלא לדבריו דנאמן לומר לא לא נשבעתי ולא קבלתי חומרת נח"ש בנדון דידן דאין כאן לא חתימה ולא אמירה לא כל שכן דאמרינן דנאמן לומר שאין כאן חומרא כלל במה שנותן אמתלא למנהג שנהגו כך אלו הד' שנים האחרונים להיותם מלומדים כך בח' השנים שעברו אבל החומרות הראשונות נשלמו ונפסקו בהשלמת הזמן הראשון ואחר כך בד' השנים האחרונים נהגנו כך ברצון נפשינו לא מכח שום חומרא ואלה כלל. וכ"ת בנדון דידן הא איכא עדים שמעידים שהיו הד' בוליטאש בחומר' התורה מכל מקום כיון שהם מהק"ק עצמו חשיבי נוגעים בעדות כמו שבא בשאלה. ואף על גב דההנאה דאפשר דמטי להו היא בדרך רחוקה מכל מקום אין עדותן עדות וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל הלכות עדות פרק י"ו וז"ל ודברים אלו אינם תלויים אלא בדעת הדיין ועוצם בינתו שיבין עיקר המשפטים וידע דבר הגורם לדבר אחר ויעמיק לראות אם ימצא שיש לזה העד צד הנאה בעדות זו אפילו בדרך רחוק' ונפלאה הרי זה לא יעיד בה ואפילו הרשב"א שכתב בתשובתיו סימן תתי"א שמעידין מבני העיר עצמה על תקנותיהן אין זה מן הדין אלא מצד המנהג אם נהגו כך וכמו שכתב הוא ז"ל ובכל כיוצא בזה אמרו בירושלמי כל הלכה שהיא רופפת בידך ואינך יודע מה טיבה צא וראה היאך צבור נוהג ונהוג כן וכן הרא"ש בתשובותיו כלל ששי כתב על הסכמות ותקנות שעושין הקהל ביניהם אם צריכים להעיד על אלו עדים שאינן מבני העיר דע כי לא נהגו כן להביא בכל פעם עדים שאינם מבני העיר אלא כך היא הסכמת הקהל להכשיר כל בני העיר להעיד על מי שעבר על תקנתם הרי שכתב שאין מן הדין אלא מכח מנהג וכיון שכן אם הוא מנהג קבוע וידוע לכל בעיר שלכ' שנאמני' על כך בני הקהל עצמו מנהג כזה יבטל ההלכה אבל אם אינו מנהג קבוע וידוע ופשוט לכל לא מבטלין הלכה פסוקה בשבילו וכמו שפסק הרב רבי יוסף קולון ז"ל שרש ס"ה כל שכן דבנדון דידן לצאת מידי ספק כבר מקבל עליו ראובן הנז' לסור אל משמעתם ולעמוד בהסכמתם עד חג הפסח הבא ראשון שהוא גבול זמן תיקון הסכמתם דפשיטא ופשיטא דבזה יוצא מכל צד ונדנוד איזו ספק חומרא.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.