דברי ריבות · חלק קצ״ז סימן ה׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אם ח"ו נאמר שעם היותו נמצא שם העמידו אחר במקומו והוציאו ממינויו בלי הסכמת אנשי קהלו מלבד שצודק גם על זה כל מה שכתבתי תמיה אני איך יש להם פה לדבר ומצח להרים ראש ולומר נגד ראובן איש מיוחד מהקהל האחר כי עבר חק הפר ברית ההסכמות וכו' והלא במחילה כבוד הקהל ההוא הם עברו תורות חלפו חק הפרו ברית עולם והסכמתם וחומרתם שהיתה למנות ב' פרנסים מקהל א' ופרנס א' מהקהל הב' וכיון שהם עברו תחלה מעתה אין חייבים אנשי הקהל הב' לקיים הסכמתם ויכולים למנות פרנסים בקהלם בפני עצמו מלבד הטענות שכתבתי לעיל וזה שכתב רבינו ירוחם ז"ל נתיב י"ד חלק ז' שנים שנשבעו לעשות דבר אחד והאחד מהם עבר על השבועה הב' פטור ואין צריך היתר מן השבועה כך כתבו המפרשים וראיה מדוד כשהלך להלחם וכו' וכתב עוד בית יוסף בסי' רל"ו על זה הלשון וז"ל ואחר כך הביא תשובת ר"ש משנ"ץ שהיה מקובל כן בעניין שדוכי איש ואשה שקיבלו עליהם חרם תקנת הקהלות לינשא לאחר זמן דמי שעיכב והעביר המועד אסור לינשא לאחר והלה מותר ואין צריך היתר חכם וכו' וכתב שם עוד ודברי רבינו ירוחם בשם המפרשי' מדברי קבלת רש"י נכונים בטעמם. וגם הרא"ש ז"ל בתשובותיו כלל ח' על עניין שנים שנשבעו לעלות לארץ ישראל כתב וז"ל ואם ח"ו לא היה א' מכם רוצה לשלם את נדרו העובר יעבור והשני פטור מלילך כי אין עליו נדר כי לא נדר אחד מכם כי אם על דעת החברה.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.