דברי ריבות · חלק קצ״ז סימן ד׳

ודאי שלא הועילו כלל בתקנתם ואין חייב שום אדם מהשתי קהלות לשמוע לקולם ולקבל שום תקנה מתקנתם כיון שהאיש ההוא הנברר מהקהל הב' אינו עומד במעמד הב' פרנסים האחרים וראיה לזה כתב הראש בתשובותיו כלל ו' על קהל שבררו ברורים לתקן תקנו' הקהל וכו' ארכו הימי' מת א' מהברורי' והנשארים הסכימו לעשו' תקנו' וכו' עד אבל מה שטועני' הקהל שבטל' הסכמת' במיתת א' מהם נ"ל טענת' כי מתחל' תלו הדבר בדעת כלם שיהיו מוסכמי' כלם בעצה אחת ואם יארע אונס לאחד מהם שיזמינו המלך לא יהי' כח לאחרי' לעשות דבר זולתו אלא א"כ יתרצה לקבל עליו למה שיסכימו חביריו וכן הדין נמי במת אחד מהם נתפרדה החבילה ואין לנשארים כח לעשות בלתי אם שמו הקהל אחר במקומו ויותר מזה אני אומר אפילו אם נבררו תחלה בענין זה שיש להם לילך אחר הרוב אם מת אחד מהם בטלה הברירה מידי דהוה אסנהדרי גדולה וקטנה ודיני ממונות בג' דאזלי בתר רובא ואפילו הכי אם מת אחד מהם בטלה כל החבורה עד שימנו אחר במקומו הרי לך שכתב שאף על פי שנבררו תחלה אדעתא לילך אחר הרוב אם מת אחד מהם בטלה הברירה וכן כתב הרשב"א הביאו בית יוסף סימן רכ"ח וז"ל ואפילו היתה הולכת אחר הרוב אין הסכמת הרוב אלא כשהיתה במעמד כלם בענין בדינים דעלמא וגם הה"ר יוסף קולון ז"ל שרש קפ"א כתב דבר פשוט כביעתא בכותחא דאפילו היו שם רוב אנשי הקהלות מלומרידיאה דלא חשיב רוב כיון שלא היו כלם במעמד וכמו שכבר כתב מהרר"י מיניץ ז"ל וכיון שכן בנדון דידן אין כח ביד השני פרנסים ולא בשלשה הנמצאים לתקן ולחייב שום עניין על הקהלות הנז' כי לא קבלו' עליהם אלא בהיותם במעמד אחד שלשתם יחד השלשה הנבררים אשר נקבו בשמות מקדמת דנא אבל עכשיו שהאחד איננו אין ממש במה שיסכימו השנים הנשארים ואף על פי שהם הרוב משום דאמרינן אלו היה שם הנברר השלישי יכריע את כלם לסברתו באופן שעלה בידינו שאין לאל ידם של הפרנסים האלו להכריח שום דבר על הקהלות הנזכרים אם לא יסכימו השתי קהלות לדעת אחד למנות פרנס אחד במקום הנפקד.