הרי לך דסבר דיחלוק פלוני מהני בשכיב מרע כלשון יזכה או יחזיק או יקנה דכלם לשון ומתנה וכן נראה גם כן מתוך דברי נמקי יוסף שכתב בהלכות על מתני' דפרק יש נוחלין המחלק נכסיו לבניו ריבה לא' ומיעט לא' והשוה להם את הבכור דבריו קיימין וכתב שחלק להם כן או שצוה שיחלקו בשוה דהוי כאלו חלק הוא ונתן לכל אחד חלקו ובלשון מתנה מצי עביד וכו' הרי שבפי' אמר דכשאמר יחלקו כנדון דידן דהוי לשון מתנה ודבריו קיימין וכיון שכן עלה בידינו לנדון דידן שאם יבואו עדים ויעידו שה"ר יוסף הנז' היה בכור לאביו ה"ר יעקב הנז' מהני דוקא ליטול פי שנים יתומיו מחזק' השני בתים אשר היה לו לה"ר יעקב הנז' בחצר הגישדאר כמו שכתוב בצואה וגם בשאר נכסיו ומטלטלין אשר היו לו בעת פטירתו כי בנכסים אלו לא ציוה ולא חילק ולא נתן וכיון שנשארו בתורת ירושה ודאי שיעמוד הדין והחלוקה כדין תורה שהבכור נוטל פי שנים אבל בחצר הנז' שרבי יעקב עצמו ציוה ואמר שיחלקו בניו החצר כאשר חלק להם וכולי ודאי דלא מהני הבכורה לענין זה דיחלקו לשון מתנה הוא כמו שהוכחתי ובלשון מתנ' דבריו קיימין ולא יטלו היתומים בחצר פי שנים כי אם חלק בחלק כפי אשר חילקו הרב ה"ר יעקב זקנם.
דברי ריבות · חלק קצ״ד סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
