דברי ריבות · חלק קצ״ד סימן ז׳

אחר כך מצאתי תשובת שאלה מהרא"ש ז"ל כלל כ"ג וזה לשונו ראובן צוה מחמת מיתה שכל מה שישאר מכל אשר לו הן הקרקע הן מטלטלין שיתנו ממנו לפלוני כך וכך והשאר שיחלקו שתי אחיותיו ויתומי אחותו שליש בשליש והנה ראובן הניח בת ועתה צריך ביאור אם זכו אחיותיו במקום הבת דהא תנן האומר איש פלוני יירשני במקום שיש בת בתי תירשני במקום שיש בן לא אמר כלו' שהתנ' על מה שכתוב בתורה וכו' והשיב שזכו אחיותיו משום דהוי כשתי שדות ושני בני אדם והזכיר לאחד לשון מתנה ולשני לשון ירושה דמהני תוך כדי דבור הכא נמי הרי צוה שיתנו לפלוני כך וכך והשאר שיחלוקו אחיותיו תוך כדי דבור ודאי דמהני ועוד אין צריך לכל זה דאפי' ליכא הכא מתנה דאחר קנו האחיות דיחלוקו לשון מתנה הוא כדגרסינן פרק המוכר את הבית פשיטא אמ' יחלוק פלו' בנכסי פלגא תנו חלק לפלו' מנכסי מאי אלמא לשון יחלוק בכל לשון מתנה נקרא מתנה והכא נמי דקאמר יחלקו לשון מתנה הוא ודבריו קיימים אפילו במקום בת ואף על פי שלא שייר לבת כלום דלא בעינן שיור במתנ' שכיב מרע היכא דמת אלא דבריו ככתובים וכמסורין דמו וכן כתב חו"מ סי' רפ"ב תשוב' זו לפסק הלכה דלשון יחלוקו לשון מתנה הוא וכן נרא' דסבר הרמ"ה שכתב חו"מ סי' רנ"ג שכיב מרע שאמר יטול פלוני כל נכסי או מקצתן או יזכה או יחזיק או יקנה כלם לשון מתנה הם וקנה וכתב הרמ"ה ז"ל הני מילי בשכיב מרע אבל בבריא לא מהני הני לישני וכן יחלוק פלוני בנכסי יאכל פירות דקל זה ואף על גב דבאו לעולם וכן נכסי לך דמהני בשכיב מרע לא מהני בבריא עד דאמר מכורין או קנויין לך.