דברי ריבות · חלק קצ״ד סימן ט׳

ולענין מה שכתוב עוד בשטר הצואה שציוה רבי יעקב הנזכר ואמר וכמו כן שתאכל אשתו כל ימי חייה שכירות הבית שדר בה כעת רבי ואלירו בלתי הקוזינ' וגם כן השתי בתים שיש לו בחצר הגישדא' תאכל אמם דונה ריינה הפירות מהשתי בתים כל ימי חייה נרא' ודאי דאין בדבריו אלו ממש ולא תקח דונה ריינה לא שכירות הבית הנזכר ולא פירות השתי בתים וראיה לזה דגרסינן בבתרא פרק מי שמת אמר רבה אמר רב נחמן שכיב מרע שאמר ידור פלוני בבית זה יאכל פלוני פירות דקל זה לא אמר כלום עד שיאמר תנו בית זה לפלוני וידור בו תנו דקל זה לפלוני ויאכל פירותיו ופירש רשב"ם שהטעם הוא לפי שהדיר' אין בה ממש להקנותה ופירות דקל נמי אין אדם מקנ' דבר שלא בא לעול' וכיון דמתנת בריא אפילו בקנין סודר לא קני דמילי לא מיקנו אלא אם כן הקנה לו החפץ כגון דקל לפירותיו ובית לדור מתנת ש"מ נמי לא קני דמילתא דליתא בבריא ליתא בשכיב מרע שאין שכיב מרע חמור מן הבריא אלא דאמירתו במקום קנין של בריא הוא והיכא דאין קנין מועלת בבריא אמירה בשכיב מרע לא מהניא מידי הילכך אין מועיל עד שיאמר תנו בית זה לפלוני וידור בו תנו דקל זה לפלוני ויאכל פירותיו וכן פסק הרמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק י' וכן חו"מ סי' רנ"ג וכן כל הפוסקי' וכיון שכן אין לה לדונה ריינה ליטול שכירות השלשה בתים הנזכר מן הדין זולת אם ירצה רבי שמואל בנה שהוא בחיים שתטול חלקו המגיע לו מדמי השכירות הנז' אבל חלק היתומים הקטנים אין לה רשות ליהנו' ממנו כי הוא זכותם וחייבין אנו לזכותם כי ב"ד הוא אביהם של יתומים וזכין לאדם שלא בפניו זהו מה שהעליתי לענין דינא על פי מה שמצאתי כתוב בשטר הצואה הנזכר לפי עניות דעתי ומה שאמר לי לבי. נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.