אבל מצאתי ראיתי שכתב נמקי יוסף שם בהלכו' מה שהעלינו דתוך כדי דבור מהני מתנ' דחד לירושה דאידך היינו כשאומ' יירש פלו' שדה פלונית ותנתן לפלוני שדה פלונית בו"או, אבל אם אמר תנתן אפילו באדם אחד ובשדה אחת דמהני לכולי עלמא אם אמר יירש פלוני שדה פלונית תנתן לו כיון שלא אמר ותנתן שהואו מוספת על ענין ראשון לא מהני לשון המתנה ללשון הירושה אלא אמרינן בהא תפוס לשון ראשון או תפוס לשון אחרון וכן פסק הר"שבא ז"ל וכיון שכן נמצא דבנדון דידן אין כאן תוך כדי דבור שהרי לא חבר ענין הירושה עם ענין המתנה אלא אדרבה הפסיק ואמר עוד צוה ואמר שיחלקו בניו וכו' משמע מתוך הלשון שהוא דבור נפרד וצווי בפני עצמו וכיון שכן נראה ודאי דלא מהני לשון מתנה שהזכיר תחלה.
דברי ריבות · חלק קצ״ד סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.