דברי ריבות · חלק קצ״ד סימן ה׳

ולכאורה הייתי מעלה ארוכה לרבי שמואל הנזכר בחלק החצר שלא יטלו היתומים פי שנים מכח סיפא דמתניתין שכתבתי לעיל שאומר כתב בין בתחלה בין באמצע בין בסוף משום מתנה דבריו קיימין פירוש דכיון דאיכא לשון מתנה בהדה מהני ליה דאף לשון ירושה קונה ואיפליגו בגמרא דאיכא מאן דאמר דהא דמהני לשון מתנה בין בתחלה בין באמצע בין בסוף היינו באדם אחד ושדה אחת אבל באדם אחד ושתי שדות או שדה אחת ושני בני אדם לא מהני ורבי אלעזר אמר אפילו אדם אחד ושתי שדות שדה אחת ושני בני אדם מהני אבל שתי שדות ושני ב"א לא מהני כי אתא רבין אמר יירש פלוני שדה פלונית ותנתן שדה פלונית לפלוני רבי יוחנן אמר קנה וכו' ופריך בגמרא מכח בריתא אחת דאפילו בשתי שדות ושני בני אדם דקני ואפסיקא הלכתא דתוך כדי דבור מהני וקני אפי' בב' שדות ושני בני אדם כשהזכיר לשון מתנה באחד מהם וכן פסק הרמב"ם פרק ששי הלכות נחלות וזה לשונו כתב בין בתחלה בין באמצע בין בסוף משום מתנה אף על פי שהזכיר לשון ירושה בתחלה ובסוף דבריו קיימין וכו' עד וכן אם היו שלש שדות לשלשה יורשים ואמר יירש פלוני שדה פלוני ותנתן לפלוני שדה פלוני ויירש פלוני שדה פלוני קנו אף על פי שזה שאמר לו בלשון ירושה אינו זה שאמר לו בלשון מתנה והוא שלא ישהא בין אמירה לאמירה כדי דבור וכו' וכן פסק חו"מ סימן רפ"א וכיון שכן בנדון דידן הוא בשתי שדות ושני בני אדם והזכיר מתנ' בתחלה וזה לשונו וכמו כן העליה שיש לו בחצר דונה מרזוקא הנזכרת שמעתה ומעכשו הוא נותן אותה במתנה גמורה לבחורים הנזכרים וכו' עוד צוה ואמר שיחלקו בניו רבי יוסף ורבי שמואל החצר ביניהם כאשר חלק להם כשהלך לצפת תוב"ב וכו' הרי שהעליה הוא חצר אחד ונתנו בלשון מתנה לבחורים וכיון שהזכיר שם לשון מתנה תחלה מהני גם כן לחצר השני שהניח לבניו אף על פי שלא הזכיר שם לשון מתנה ואף על פי שכתב שם רש"י בגמרא דבשתי שדות ושני בני אדם לא מהני כשהזכיר לשו' מתנה תחלה עד שתהיה לשון המתנה באמצע אין בזה בית מיחוש שהרי כתב עליו הרב המגיד בפ' הנזכר שאין פירושו מחוור וכמו שהאריך שם ועוד שהרמב"ם ואבן מג"ש ז"ל סברי דאפילו בשני בני אדם ושתי שדות כיון שהזכיר לשון מתנה בין בתחלה בין באמצע בין בסוף מהני וכן פסק הטור סימן הנזכר דתוך כדי דבור מהני בכל ענין וכיון שכן היה נראה בנדון דידן דמהני לשון המתנה שהזכי' תחלה אפי' לחלק הירושה.