ותמה אני איך חשב הרב זה להכרח דאי באין כתב ידם יוצא ממקום אחר מיירי מתניתין דקאמר שטרי חוב המוקדמים פסולים מאי בעי מי מודיע ומאי חידושיה דרבי יוחנן עדים החתומים בשטר מודיעים פשיטא דכיון דאין כתב ידם יוצא ממקום אחר נאמנים להודיע אבל לפי מה שחשב המקשה דבשטר מקויים עסקינן בעבור זה הקשה מי מודיע וכשאמר רבי יוחנן עדים החתומים על השטר הקשה מיד דריש לקיש על רבי יוחנן עד שתרץ לו התם שאומרים לא חתמנו וכיון שכתב ידם יוצא ממקום אחר אין נאמנים לומר לא חתמנו וכמו שכתב בירושלמי עצמו בלשון שכתבתי לעיל הם אומרים אינו כתב ידינו ואחרים אומרים כתב ידם. ומי לנו גדול מהרב רבינו שמשון ז"ל ומביא זה הירושלמי דפרק בתרא דשבועות וכתב ופריך מדר"ל דנעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד אפילו מדרבנן היכא דכתב ידם יוצא ממקום אחר דאי אין כתב ידם יוצא ממקום אחר נאמנים לפוסלו כדמוכח בפרק שני דכתובות ומשני ההיא דריש לקיש כשאומרים לא חתמנו דאינ' נאמני' דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ע"כ לשון הר"ש ז"ל והרי ברור מדבריו דדוקא בשכתב ידם יוצא ממקום אחר ודאי אין נאמנים לומר לא חתמנו אבל כשאין כתב ידם יוצא ממקום אחר ודאי נאמנים לומר לא חתמנו והרי זכינו להוכיח במה שאין ספק שאפי' בדאורייתא אם יאמרו העדי' לא חתמנו שאין כתב ידם יוצא ממקום אחר שהם נאמנים.
דברי ריבות · חלק קפ״ו סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.