ועתה נבא לענין החידו' האחר אשר כתב הרב הנזכר דעדי' החתומי' על השטר אע"פ שלא נתקיים בשום צד נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד מדאורייתא תמהני מגדולת חכמתו איך כתב דבר זה בפשיטות מבלי חולק כי נראה כי הוא אליבא דכולי עלמא וכמה גאוני עולם ורוב הפוסקים אשר מימיה' אנו שותים התוספות והרא"ש והר"ן ועל הכל הרמב"ם ז"ל וכמה אחרים נגררים אחריהם אינם סוברים כן ונעשה עקר ושרש מדברי הרמב"ם ז"ל הלכות עדות פרק ג' וזה לשונו דין תורה שאין מקבלין עדות לא בדיני ממונות ולא בדיני נפשות אלא מפי העדים שנאמר על פי שנים עדים יקום דבר מפיהם ולא מפי כתבם אבל מדברי סופרים שחותכים דיני ממונות בעדות שבשטר כדי שלא תנעול דלת בפני לווים ע"כ. הרי דברי הרמב"ם בהדיא שאפילו שטר גמור החתומים עליו עדים עדותן הוא מדרבנן ואיך פסק הרב הנזכר להדיא שהיא מקודשת מדאורייתא ואם לא היה שום אחד מהפוסקים בזאת הסברא רק הרמב"ם לא היה ראוי להשמיט דבריו כל שכן דהא מילתא תליא באשלי רברבי כמו שאוכיח.
דברי ריבות · חלק קפ״ו סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.