דברי ריבות · חלק קפ״ו סימן ח׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ועדיין נשאר עלינו לתרץ לשון הירושלמי אחר אשר משם הביא עיקר הראיה מהר"י קולון ז"ל לסברתו דאין נאמנים לומר אין זה כתב ידינו בפרק בתרא דשבועות שטרי חוב המוקדמין פסולים מפני שמיפה כחו והמאוחרים כשרים מפני שמגרע כחו ואמר עלה בירושלמי מי מודיע לנו פירוש מי מודיע לנו שהוא מוקדם ומתרץ רבי שמעון כרבא בשם רבי יוחנן עדים החתומים על השטר ופרכינן לא כן אמר רבי שמעון בן לקיש עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין והיאך מגידים וחוזרים ומגידים ומשני תמן אותם שאמרו לא חתמנו כל עיקר שהם עוקרים הגוף אז אין נאמנים ברם הכא הוא אמר על זה חתמנו ועל זה לא חתמנו ורצה הרב הנזכר להכריח מכאן שר"ל מיירי אפילו אין כתב ידם יוצא ממקום אחר דאם לא כן מאי פריך לרבי יוחנן הוה ליה לשנויי דלא מיירי רבי שמעון בן לקיש אלא כשכתב ידם יוצא ממקו' אחר ורבי יוחנן כשאין כתב ידם יוצא ממקום אחר.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.