ואחר אשר הצעתי ההצע' הזאת אביא השגת הרמב"ן ז"ל על הרמב"ם ז"ל על מה שכתב בכל שטרות מדברי סופרים הוו שדנין בהם שאלו מן התורה מפיהם ולא מפי כתבם אמר רחמנ' כתב הרמב"ן על דברי הרמב"ם אלה דלאו מילתא היא דשטר גיטין וקידושין באוריית' כתיבי ושאר שטרות נמי בקבלה כתיבי וכתוב בספר וחתום והעד עדים ובפרק השולח תנן העדים חותמים על הגט מפני תקון העול' ומקשין מפני תקון העולם דאורייתא היא וכתוב בספר וחתום והעד עדים אלמא דאורייתא היא בין בגיטין בין בשאר שטרות ועוד היכי מתפרשא ליה שמעתין מה בין מונח גבי דידה וגבי דידיה דמהני למונח גבי עדים דקרי ליה מפי כתבם ע"כ. ונראה לעניות דעתי שדעת הרמב"ם ז"ל כך היא דכל שטר שהיו עליו עדים ודנין על פיו מדרבנן הוא דהוא פוסק כרבי אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי והעדים שחותמי' על הגט מתקנת חכמים הוא כן הרמב"ם הלכות גירושין פרק חמישי והכי מתקנא ההיא דהשולח דאין העדים חותמים אלא מפני תקון העולם כר' אלעזר א"כ מה שדנין על פי חתימת העדים שבשטר מדברי סופרי' הוא ושמעתין דהכא הכי מתפרשא אליביה דאי הוה אפשר להניח שטרי קידושין ביד האשה או האיש ה"ל כשאר שטרות דגזור רבנן דעדים החתומים על השטר נעשה כמו שנחקרה עדותן בב"ד אבל השתא דאי אפשר להניחו אלא ביד העדים אינו כמי שנחקרה עדותן כדלעיל ואם כן לדאורייתא דמפיהם ולא מפי כתבם כנ"ל ליישב דברי הרמב"ם ז"ל.
דברי ריבות · חלק קפ״ו סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
