דברי ריבות · חלק קפ״ו סימן י״ז

ועתה אדבר אל כל חכמי לב האם אחרי הרמב"ם ז"ל התוספות והרא"ש וכמה גדולים נמשכים אחריהם אומרים בעדי' החתומי' על השטר מפני תיקון העולם דהלכה כרבי אלעזר דעדי מסירה כרתי איך נחוש לדברי מהר"י קולון ז"ל דקאמר דהם מדאורייתא ואפילו אין כתב ידם יוצא ממקום אחר ואין עדים שהוא כתב ידם והחתומי' אומרים לא חתמנו וכבר הוכחתי מהירושלמי הגמרא דילן דאי אפשר להעמיד דבריו עוד אני תמה להפליא ממהר"י קולון כיון ששטר עדות הקדושין אשר עליו דן וכתב מה שכתב היה כתוב בו זמן איך לא חשש לסוגיות פרק ארבעה אחין שהבאתי אשר הוא ברור מתוכה אליבא דכ"ע דאין השטר שטר רק כשטר משמוש בעלמא וא"כ אחר הדברים האל' דברי השטרות אשר נכתבו בנדון דידן אין להם דין שטר כלל לא מדאורייתא ולא מדרבנן ואין כאן קידושין אלא דעד אחד לא חיישינן להו ואיני חושב שום ראיה לסתור דברי מהר"י קולון וראיה לדברי כדברי הרב הנזכר בעצמו שכתב שלדברי רב יהודאי גאון והרמב"ם ז"ל יכולים לומר לא נתקדש' והוכחתי כי הרא"ש ז"ל ובנו ומשרים והרמ"ה וכמה גדולים סוברים כמותם ועל פי הירושלמי ומזה הירושלמי נתבטלו כל ראיותיו כי הירושלמי לא יסתור את עצמו כמו שכתבתי ונוסף על כל זה הרשב"א בשתי התשובו' הלכה למעשה שכל שאין כתב ידם יוצא ממקום אחר אין משגיחין על הכתב ואין אומרים בכי הא כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד וכתב עוד ואפילו כתב ידם יוצא ממקום אחר אם אמרו מזוייף הוא הכל תלוי בראיי' וכו' גם כתב בסוף התשוב' אם האחד מכחיש והאחד מודה דתרווייהו בפנויה קא מסהדי והאי דקאמר נתקדשה הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקו' שנים. עוד כתב בתשובה אחרת על כיוצא בזה אין עדות שבשטר עדות אלא בשטר שנעשה מדעת המתחייב כבשטר מקנה שממנו אנו למדים שנאמר וכתוב בספר וחתום וכו' ושהמוכר צוה לכתוב ולחתום וכן כל כיוצא בזה. אבל כל שטר שלא נעשה מרצון המתחייב אינו אלא כפנקס בעלמא ומפי כתבם ולא מפיהם הוא זה והכא נמי אם חתמו העדי' שלא מדע' המתקדש' אין סומכין על עדות זו עד שיבואו בפיהם בפניה עכ"ל.