דברי ריבות · חלק קפ״ו סימן י״ד

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הרי נתבאר דעת הרא"ש ור"ת דעדי חתימה בגיטין מפני תקון העולם גרידא ואין האשה מתגרשת בהם לא מדאוריתא ולא מדרבנן והנה הרא"ש ור"ת אבות העולם הם וכמה פוסקים נמשכים אחריהם וסוברים דעדי חתימת הגט מדרבנן דמדאוריתא לא מעלין ולא מורידין ואפילו מדרבנן אינם רק לתיקון העולם גרידא גם התוספות והרא"ש כותבים דהלכה כרבי אלעזר בגיטין ובשטרות ועדי מסירה כרתי ולא עדי חתימה גם הרמב"ם פרק י"ז מהלכות מלוה ולוה פסק כר' אלעזר בשטרות והרי ניתוספו גאוני עולם והסכימו לסברת הרמב"ם דחתימת העדים בשטר מדרבנן והיאך כתב מוהרי"ק בפשיטות כי הוא מדאוריתא גם הר"ן פוסק כרבי אלעזר בגיטין ובשטרות ועם כל זה מעמיד דברי הרי"ף ז"ל דבעדי חתימה לחוד מתגרשת וכו' וז"ל פרק המגרש דרבי אלעזר סבר דעדי מסירה בלחוד כרתי ועדי חתימה לא כרתי והיינו דאמרינן בכל דוכתא דרבי אלעזר סבירא ליה עדי מסירה כרתי ולא אמרי אף עדי מסירה ומיהו מאי דמודה רבי אלעזר דעדי חתימה מהני היינו משום דס"ל דהמסירה כורתה כל שיש בשעתה עדים בדבר בין שהם מעידים על המסיר' עצמ' או על גוף הדבר ומעתה מה שמודה רבי אליעזר שגט החתום בעדים כורת אף על פי שלא נתן בעדי מסירה כמו שמוכיחות כל אותן הראיות שכתבתי למעלה לאו משום דס"ל דעדי חתימה כרתי אלא שהמסירה כורתת מכיון שיש עדים על עקר הדבר דהוו להו עדי חתימה כעדי מסירה שהרי הגט יוצא מתחת ידה בעדים הללו ובידוע שהבעל מסרו לאש' ונמצאו כאלו הם עצמם מעידים על המסירה עד כאן. הרי גם הר"ן ז"ל עם העמד' דברי הרי"ף ז"ל בסבר' ישרה ונכונה פוסק כרבי אלעזר בגיטין ושטרות וכל היכא דליכא מסירה אין השטר ועדי חתימתו מועילין ויספיק כל זה בגריעו' השטרות כל היכא דליכא מסירה מוסכם מעמודי עולם וגם זה מספיק לבטל ההכרח שהביא הרב הנזכר ממה שאמר ריש פ"ק דגיטין עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין ורבנן הוא דאצריך קיום כי לדעת כל הגדולים שהזכרתי הוא מדרבנן והנה הרמב"ם ז"ל הלכות גרושין פרק ז' כתב דגט שלא נתקיי' אם בא הבעל וערער אינה מגורשת ופרק עשירי כתב כי כל מקום שאמר אינה מגורשת בחבורו הרי גט בטל מן התורה ועדיין היא אשת איש גמורה ואם נשאת תצא והולד ממזר עד כאן וברור הוא שזה שלא כדברי הרב הנזכר ופשט השמועה דההיא דפ"ק דגיטין ברורה לכל מבין לדעת הרמב"ם ז"ל.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.