דברי ריבות · חלק קפ״א סימן ב׳

כאן מתחיל במקור סימן קפ"א השני בבא קמא דף ס"ד אמר מר יאמר שור וגניבה מי כתיב שור וגניב' גניבה ושור הוא דכתי' ופירש רש"י מי כתיב שור בריש' והדר גניב' דהוה ליה פרט וכלל דנימ' הכל בכלל דנעשה כלל מוסיף על הפרט גניבה ושור כתיב דהוה ליה כלל ופרט ושור אין מידי אחרינא לא. קשיא לי טובא דבשלמא אי הוה מפרש רש"י שאין כונת המקש' כאן אלא להקשות מלישנא דקרא לבד לומר דגניבה ושור כתיב ולא היה מכוין להקשות מענין ניחא מאי דקאמר בגמרא לקמן אלא כדכתב קאמרי גניבה ושור מי מצי' אמרת הכל בכלל וכו' דעד השת' הקשה מהלשון ואם תמצי לומר דלא דק בלישניה ואגב שטפי' נקט הכי מ"מ קשה מהענין דמאי הכל בכלל דקתני אבל השתא פירש רש"י שכונת המקש' כשהק' שתחל' באומרו מי כתי' שור וגניבה כו' כונתו להקשו' ענין לומר היכי נימא הכל בכלל והיא הקושיא שמקשה לקמן ומי מצית אמרת הכל בכלל וכו' וכיון שכן מאי חזר ואמר המקשה אלא כדכתב קאמרי גניבה ושור מי מצית אמרת וכו' והרי כבר דחה בחינה זו בשביל קושיא זו ולמה חזר וכפל הענין ועוד שנרא' מתוך דברי רש"י שמה שהקש' באומרו מי כתיב שור וגניבה וכו' כונתו להקשות מי מצי' אמרת הכל בכלל שכן כתב רש"י דנימא הכל בכלל דנעשה כלל מוסיף על הפרט וכו' ואלו קושית מה הפרט מפורש וכו' שהקשה לקמן לא פירש רש"י כאן שכיון לה וקשה דמאי שנא הא מהא שאם הוא כלל ופרט כמו שאין לומר הכל בכלל גם אין לומר מה הפרט מפורש. [ועוד קשה דקאמר וכי תימא אלו נאמר קאמר ודוחהו בשביל קושיא אחת דפרי' ומי מצית אמרת מה הפרט מפורש וכו' וקאמר בתר הכי אלא כדכתיב קאמרי גניבה ושור ונופל בשתי קושיות אחת מי מצית אמר' הכל בכלל ושני' או מה הפרט מפורש וכו' ונראה לע"ד שלזה כיון רש"י באומרו אלו נאמר שור וגניבה בתמיה כלומ' שזו היא תמיה בפני עצמה והי' דהיכי קאמר אלו נאמר שור וגניבה ולמה לא נכתב כן להכי לא כתב כן משום דהוה מרבינן כל מילי אפי' עבדי' ושטרות ואין כונת התורה כן והשת' מדוייק לישנא דגמרא דלא הוה לי' למימר אלא וכי תימא אלו נאמר קאמר מי מצית מה הפרט מפורש וכו' אבל השתא קאמר אלו נאמר שור וגניבה זו היא קושיא אחת ועוד מי מצית אמרת מה הפרט כו' ולכן אמר ומי מצית בואו שהי' קושיא שנית.]