דברי ריבות · חלק קס״ה סימן א׳

שאלה מעש' שהי' שנפלו קטטות ומריבות ואיבות בין ראובן לשמעון וכדי להסיר קטט' מביניהם בררו דיין ופשרן ביניהם לדין ולגזור ביניהם על כל ענייני ריבותם ומחלוקתם בין בדין בין בפשר' לפי ראות עיני הדיין בקניין ובשבוע' ובקבלת נזירות שמשון שנשבע וקבל כל אחד מהם כראוי והדיין גזר וחייב את ראובן ליתן סך ידוע תוך שלשה ימים ולשמעון שיעש' מחיל' בדיני ישראל ובפני ערכאות שלהם לראובן מכל התביעות והתלונות והתרעומות אשר לו נגד ראובן וכתב בספר וחתם הגזיר' הנז' ופרסם אות' לראובן ושמעון בפני רבים ונכבדים מהקהל יצ"ו וראובן בשומעו הגזר' הנז' הוד' וקבל לקיים כל הנזכר עליו תוך הששה ימים הנזכר' ושמעון אמר שאינו רוצה לקיים הגזרה והתרו בו פעמים שלש ועודנו מחזיק בטומאתו ולא ישמע לקול מוריו ילמדנו רבינו אם ראובן פטור משבועתו כיון ששמעון עבר על שבועתו ואפי' אם לאחר זמן יוד' שמעון לקיים הגזר' לא יהי' חייב ראובן לקיים הגזר' דאי לא תימא הכי אין לדבר סוף או נאמר שכל זמן שיוד' לשמעון הגזרה יחוייב ג"כ ראובן לפרוע הסך ההוא באופן שכל ימי שמעון לא יפטר ראובן מחיוב גזרת הדיין. עוד ילמדנו רבינו אם עדיין יש ספק אם פטור ראובן מחיובו אם לאו אם אחר כך נתן ראובן ביד הדיין כל אותו הסך שנגזר עליו לפי שכך הית' הגזר' שיתנהו ביד הדיין והדיין עכב בידו המעות ימים אחדים לראות אם יתרצ' שמעון לקיים הגזר' וכשרא' כי כבד לב שמעון מאן לקיים הגזר' החזיר המעות לראובן ופטר אותו בפני עדים מהחיוב הנזכר ומשבועתו אם בכל זה הוא ודאי פטור ומותר.