דברי ריבות · חלק קס״ד סימן ג׳

הרי בהדיא מדבריו שפסק כשמואל דלמפטר נפשה פטרה בחליצה גרועה ואף על גב דאיכא חליצה מעולה כל שכן בנדון דידן דכל החליצות שוות אין חליצה מעול' מחברת' דפטרה נפשה בחליצה דחד והראב"ד פסק כשמואל דאפי' למפטר נפשה אם אפשר בחליצה כשרה לא תחלוץ חליצה גרועה ואי עבר חד וחליץ לכלהו מאי דעבד עבד משמע בהדיא מדברי הראב"ד דאפי' למפטר נפשה היכא דאיכא חליצה מעולה לא תחלוץ חליצה גרועה לכתחל' אפי' למפטר נפשה הא איכא דליכא חליצה מעולה בנדון דידן דכלם שוות אפילו לכתחלה פטרה נפשה בחליצה גרועה והרא"ש הסכים לדברי הראב"ד וכמו שכתב אבן העזר סימן ק"ע ואף על פי שכתב הרא"ש על דברי הרמב"ן וזה ודאי דבר צריך ונכון הוא וכן פסק הרמ"ה דהלכה כרב דחליצה פסולה צריכה לחזר זהו שהסכים לפירוש הרמב"ן בדברי הרי"ף אבל הוא כתב אחר כך ויראה מתוך דברי התוספות דאין הלכה כרב והאריך בקושיא שהקשו התוספות והתירוץ שתירצו להוכיח דרבי יוחנן סבר הלכתא כשמואל וכתב הרא"ש בסוף הדברים והאי שינוייא דסמכא הוא כי אי אפשר לתרץ קושיא זו בענין אחר וכיון דרבי יוחנן סבר כשמואל הלכתא כוותיה ע"כ הרי לנו גם הרא"ש והתוספות פוסקים כשמואל גם הרשב"א פסק כלישנא בתרא וזה כלל דבריו דחליצה פסולה אינה צריכה לחזר לא שנא פסולה באיסור זיקא לא שנא פסולה בב' מאמרים או שני גיטין וחליצה פסולה למפטר נפשה פטרה אף על גב דקיימא חליצה מעולה מינה דלא בעינן חליצה מעולה היכא דאיתא אלא למפטר צרה אבל נפשה אפילו בפסולה פטרה כשמואל ללישנא בתרא כיון דחליצה פסולה פטרה אפילו צרה היכא דליכא דחשיבא מינה כל שכן דפטרה נפשה ואפילו היכא דחשיבא מינה וכן נראה מהלכות הרי"ף ע"כ ויש לי הויות טובא באלו ההלכות כתבתים בחידושי שעשיתי על הלכות הרי"ף ביבמות בע"ה מ"מ הוכחנו דלדעת הרמב"ן והראב"ד ותוספת והרא"ש והרשב"א גם הרי"ף לדעת הרשב"א ורבים נמשכים אחריהם דבנדון דידן דליכא חליצה מעולה דלכתחילה פטרה נפשה בחליצ' דחד גם מקלים יותר ובנדון דידן אין אנו צריכים יותר קולא וכדאי הם גאוני עולה הנזכרים לסמוך עליהם אפילו שלא בשעת הדחק כ"ש בשעת הדחק אשר קרוב לנמנע שתחלוץ מכלם לכן תחלוץ מהאחד מהאחים ותשתרי לעלמא אחר שכתבתי מצאתי תשובת ריב"ש מסכמת לדברי אלה וז"ל והפוסקים ז"ל נחלקו בפסק ההלכה והם פסקו שצריכה לחזר על כל האחים כרב דס"ל הכי דקיימא לן כוותיה באיסורי לגבי שמואל ומהם פסקו כשמואל דאינה צריכה לחזר משום דרבי יוחנן משמע התם דקאי כוותי' וקיי"ל כוותי' בכל דוכתא לגבי רב. ועוד נותנים טעם ומראים פנים לדבריהם ולזה הסכים הרשב"א ורוב וכזה ראוי להורות עכ"ל הנה הסכים לכל דברי כי הדברים מעידים על עצמם נאם הצעיר מר ונאנח יוסף בכמהר"ר שלמה טייטצאק זלה"ה זהו טופס והעתק דבריו ושמחתי שמחה גדול' להיות שכוונתי בפסק ההלכ' לענין מעש' לדעת מרי ורבי זלה"ה.