דברי ריבות · חלק קס״ג סימן ב׳

תשובה נראה לע"ד דנערה זו אחר שחלצה ונתגרשה כנזכ' היא מותרת לעלמא ואינה צריכה לחזר על כל האחין וכמו שאבאר וזה שמה שאמרו קצת חכמי העיר שהיה לו לגרש תחלה למאמרו ואחר כך יחלוץ על ידי אחיו נראה דהלכה כוותייהו ולא מטעמייהו משום דאינהו אמרי שאם על ידי אחיו היתה חליצה מעולה באופן שאפילו נאמר הלכה כרב דחליצה פסולה צריכה לחזר כאן אין צריך להזר שהרי היתה ראויה ליבם לאחיו וזה אינו דכיון שהם באים לחוש לסבר' המחמירי' הרי מצינו שכתב רבינו ירוחם נתיב כ"ה חלק שלישי בשם התוספות והרמ"ה דאם נתן גט למאמרו דאסורה גם כן לאחים משום דמיחלפא בבעלת הגט דעלמא דהנותן גט ליבמתו אסרה על כל האחי' וכן כתבו התוס' פרק ר"ג בדבור המתחיל או דלמא האי לחודא קאי ולר"י נראה דללישנא דאמר רבא בפרק ארבעה אחין נתן גט למאמרו הותר' אפי' היא אם כן הכא נמי שריא לדידיה וללישנא דהותרה צרתה אבל היא אסורה דמיחלפ' בבעלת הגט הכא נמי דאסורא אפי' לאחיו דהא בעל' גט אסור' על כל האחין. הרי לך שאם נתן גט יצחק חבר ליבמה אסור' להתייב' לאחיו וכיון שכן איך אם היה חולץ אחיו אחר הגט היתה חליצה מעולה אינו אלא חליצה פסולה וגם כן היתה צריכה לחזר לפי סברת'.