דברי ריבות · חלק קס״ג סימן א׳

שאלה מעשה שהיה כך היה שבתולה אחת הית' זקוקה מן האירוסין לרבי יצחק חבר ולשני אחיו והאחד מהם הרחיק נדוד אחר כך בהמשך הזמן קם רבי יצחק חבר הנזכר ועשה בה מאמר שרצה ליבמ' אחר כך עבר עליו רוח אחרת ורצה לפוטר' לעלמא והלך אצל חכם אחד מחכמי העיר ונחלץ מיבמתו הנזכר' תחלה לזיקתו ואחר כך נתן לה גט למאמרו וכיון שנודע ונתפשט זה הענין בעיר עמדו קצת מחכמי העיר ואמרו שיבמה זו עדיין היא זקוק' ואינה מותרת לעלמא וטעמא דמלת' משום דחלץ תחלה קודם שנתן גט למאמרו וכיון שכן הוי חליצה פסולה וחליצ' פסול' מחזרת על כל האחים דהכי קא' רב ריש פרק ארבעה אחין והלכה כוותי' דהלכתא כרב לגבי שמואל באסורי וכן כתב רבינו ירוחם נתיב כ"ה חלק א' דהלכתא כרב וכן פסק רי"ף ורמ"ה והרמב"ן ורוב הפוסקים וחליצה זו פסולה הוא דכל חליצ' שקדמ' לה מאמר היא חליצה פסולה כמו שכתבו התוספות ריש פרק ארבעה אחין וכן כתב הרמב"ם פרק חמישי הלכות חליצה וז"ל החליצה שחלץ היבם ליבמתו תחלה אם לא קדמה דבר אחר נקראת חליצה מעול' ואם קדמה גט או מאמר בין מיבם זה בין מאחיו בין בה בין בצרתה הרי זו נקראת חליצה פחותה ובנדון הזה להיות החליצה מעולה היה לו ליצחק חבר הנזכר לתת תחלה גט למאמרו ואחר כך היה לו לאחיו לחלץ וזה היתה חליצה מעולה משום דמאי דעביד שקליה והגט סילק לגמרי המאמר והיתה מותרת להתייבם לאחיו אף על גב דלעצמו היתה אסור' וכמו שכתב הרמב"ם פרק הנז' שלזה שנתן הגט אסורה לו אבל לאחיו הותר' וכיון שהותרה לו והיתה יכולה להתייבם הויא חליצה מעולה ונשאלתי על זה לחוות דעי אף אני מה יהיה משפט הנערה לענין דינא.