בנדון זה ג"כ כשהסכימו בחרם ההוא בני חבורה לא היה דעתם שיהיו מחוייבים בהסכמה ובחרם אלא כל זמן שיהיו מכלל תיבת בני כפולה במקור בני החבורה אבל כל שיצאו מכלל בני החבורה כפי תנאו הקדם הרי הותר החרם להם מאיליו וכו' עד כל שיצאו מכלל החברה הרי יצאו מכלל תקנתם וכו' עד ולכן כל יחיד מהם שיצא מכלל בני החברה כפי תנאי השטר אין החרם חל עליו מכאן ואילך וכו'. והרי דברים ק"ו ומה התם שקבלו עליהם החומרה ברצונם מ"מ כיון שיש לאל ידם לצא' מן החבר' אמרינן כיון שיצא שפרקו עול החומרה מעליהם ויצאו מכלל תקנתם בנדון דידן דאיכא תרתי חדא שמעולם לא קבלו עליהם הסכמת הקהל קדוש שיזילייא. ועוד שקבלו עליהם הסכמת הקהל הנפרד בחומר' וחתמו עליה לא כל שכן דאמרינן כיון שיש לאל ידם ללכת לאיזה קהל שירצו שודאי כיון שיצאו מקהלם של שיזילייא ונתחברו עם הקהל האחר חשיבי כאנשים שיצאו מעירם ועקרו דירתם משם שאינם חייבים בתקנתם אף אלו אינם חייבים בהסכמת ותקנת ק"ק שיזילייא וחל עליה' חומר' ההסכמ' שקבלו עליהם וחתמו בחברת הקהל הנפרד ומוטל עליהם לקיימה זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי. הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק קס״ב סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.