דברי ריבות · חלק קס״ב סימן ו׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הרי לך ראיה איך גלוי הדעת שלא בפני המתקן סגי אפי' שבפני המתקן אינו מוחה כ"ש בנדון דידן שגלו דעתם קהל זה מעיקר' בפני הממונים והקהלות והתנו שאין תוקף הסכמה זו אלא לשנ' אחת לבד ולא יותר ודאי שגלו דעתם שאין נותנים להם רשות לעשות דבר חדש בענין זה בלי רשותם ולכן עכשו שחידשו ההסכמ' אחר עבור השנה בלי רשות רוב הקהל הזה והקהל מוחים בידם פשיטא ופשיט' שאין ממש בהסכמתם לגבי הקהל הזה כי לא נתנו רשות לממוני' לפקח על זה אלא אדרבא מיחו בידם וגלו דעתם משעה ראשונ' שלא נתמנו על כך ועם היות ששאר הקהלות מקבלי ההסכמ' הם רבים אין להם כח לכוף לקהל הזה כמו שכתבתי שהם בעיר אחרת וכך היה מנהגם בכח חומר' מקדמת דנא להיותם לבדם ועם לבדד ישכון וחוזרים למנהג' ובגדולה מזאת מצינו בתשוב' מיימונית מספר קנין שפסק הר"ן בר ברוך ז"ל על אודות ראובן הפורש מן הצבור שלא לתת לתוך כיס של צדק' ושלא ליתן מה עמהם אם נהגו בעיר מימי קדם שלא לתת ביחד אלא כל א' נותן לבד אינם יכולין לכופו לשנות מנהגו אם לא מדעתו כ"ש בנדון דידן שהם קהל שנהגו כך להיות לבדם מימי עולם וכמו שהור' להם רבם דפשיטא שאין יכולים לכופם אם לא מדעתם ורצונם ולכן גמרתי אומר שאין קהל זה חייבים לקבל עליהם ולקיים שום הסכמה שהסכימו הממונים אם לא יהי' ברשות ורצון רוב הקהל:
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.