דברי ריבות · חלק קס״ב סימן ה׳

וא"ת עם היות שהסכמה זו היא הסכמה חדשה מ"מ חייבים בה הקהל הזה על כל שאר הקהלות כיון שכבר נעשים על פי הממוני' שנתמנו מכל הקהלות בהסכמ' כל הקהלות שיפקחו בצרכי הקהלו' וכיון שהממונים עצמם תקנו וחדשו ההסכמה ראוי הוא שיקבלו עליהם גזרתם וראי' לזה דגרסי' בירושלמי במגילה שלשה מבית הכנס' כבית הכנסת שבעה מבני העיר כבני העיר מה אנן קיימין אי כשקבלו עליה' אפילו אחד אי כשלא קבלו עליהם אפילו כמה נמי אלא במה אנן קיימין בסתם ופירש הרשב"א בתשובת אלף ר"נ שלשה מבית הכנסת שעשו ותקנו ומכרו מה שעשו עשוי כאלו עשו כל אנשי אותה בית הכנסת אבל אם עשו על כל בני העיר אחת אינו עשוי שאין כחם גדול לעשות על כל בני העיר אבל אם הם שבעה כמנין רואי פני המלך כחן יפה להיות מה שעשו עשוי כאלו עשו כל בני עיר ושאלו מה אנן קיימים אם כשקבלו עליהם בני הכנסת או בני העיר כל מה שיעשו להם מה הפר' יש בין שבעה לשלשה ולא יהא אלא אחד אם קבלו בני העיר כל מה שיעשה בענין זה אפי' אחד הרי זה כמו שעשו כלם ואם לא קבלו עליהם אפילו היו שבעה ואפי' מאה כל שלא היו שם הרוב אינו כלום ופרקינן בסתם כלומר שהעמידום סתם לפקח על כל ענייני הציבור שאלו העמידום על דבר ידוע אפילו אחד נמי אלא סתם על כל ענייני בית הכנסת או בני העיר אין כחם יפה עד שיהיו שם שלשה מבני אותה בית הכנסת לכל עניני בני אותה בית הכנסת או שבעה מבני אות' בית הכנסת לכל עניני בני אותה בית הכנסת או שבעה מבני העיר לכל ענייני בני העיר וכן פירש הר"ן במגיל' פרק בני העיר בסתם כלומר שהעמידו עליהם סתם שבעה טובי העיר לפקח על עסקי ציבור הילכך אע"פ שלא קיבלו עליהם בפירוש מכר דברי' אלו אפי' הכי ממכר' ממכר אף כאן בנדון דידן כיון שנתמנו ממוני' אלו לפקח על ענייני ציבור ברצון כל הקהלות והם עשו ותיקנו הסכמ' זו מה שעשוי עשוי לפי שהן כאפטרופין ופרנסים שהעמידו עליהם וודאי שהם מסכימין מן הסתם לכל מה שיעשו ואפי' קהל זה המסרב נאמר שכבר קבל הסכמ' זו עליו מן הסתם להיות הדין כך שמה שעשו מן הסתם. ויש לומר דבנדון דידן לענין הסכמ' זו לא חשיב בסתם אלא אדרבא חשיב כמפרש שלא נתמנו על כך וזה דכיון דמעיקרא היה כל קהל וקהל בפני עצמו בתורת הסכמ' וחומרה וכשחזרו ונתחברו עשו תנאי שאין זה אלא לשנה אחת והקפידו על כך באומרם לשנה א' ולא יותר וכן כתבוהו וחתמוהו בתוך ההסכמ' הכולל' בפירוש כמו שכתוב בשאל' וכיון שכן אין כאן מנוי סתם אלא אדרבא מיחו בידם שלא יתנהג הסכמה זאת יותר משנה בלי רשותם ודעתם וביני וביני איזה דרך ישרה יבחרו להם אם ההסכמ' הראשונ' או השני' וכיון שעשו הממוני' הסכמה זו מדעתם עתה מחדש בלי רשות הקהל אפילו יהי' מהם ממוני' אין בהסכמתם ממש לענין זה הקהל כיון שרוב הקהל אינם מסכימי' עליה שהרי גלו דעתם מעיקרא שלא נתנו רשו' לממוני' לעשותה וכן כתב הרא"ש בתשובותיו כלל נ"ז סימן ה' על ענין תקנה אחת כתב וזה לשונו אותן שמיחו שלא בפניו אפילו אם היו בבי' הכנסת לא חלה התקנ' עליהם ואפי' העושה מעשה בידים ומוסר מודע' תחלה בפני עדים המודעא מבטלת המעש' אם לא ביטל המודע' כ"ש בכאן שבפניו היו מתביישי' מלמחות בגילוי מלתא סגי שגלו דעתם תחל' שלא היו מקבלין עליהם התקנה.