ואף על גב דר"ח כתב דמסוט' נהי דלא הוי ממזר מדאורייתא מדרבנן מיהא הוי ממזר כבר דחו התוספות סברתו בסוף פרק החולץ בדבור המתחיל סוטה נמי דהא תפסי בה קדושין וכו' ועוד דאפילו לר"ח לא קאמר אלא דווקא בסוטה שהיה בה קנוי וסתירה אבל בנידון דידן דאפילו חיוב להוציאה מתחת בעלה הראשון לא היה בה אלא בעלה הראשון רצה לגרשה מפני שהיה חושדה עם אביו של ויטאל הנזכר אבל בית דין לא הזקיקהו על כך כפי מה שהעידו העדים ודאי לא דיינינן ביה הא דתנן ביבמות פרק כיצד הנטען על אשת איש והוציא' מתחת ידו אף על פי שכנס יוציא ופירש רש"י והוציאה בבית דין מתחת בעלה בשביל שאסרה עליו וכו' אבל בנדון דידן לא היה שם לא עדי טומאה ולא עדי כיעור אלא קול בעלמא ואפילו ההוא קלא אית ביה רעותא משום דאיכא אויבים וכדאמרינן ביבמות סוף פרק כיצד אבל איכא אויבים אויבים הוא דאפקי ליה לקלא וכמו שהאריכו בזה החכמים השלמים הפוסקים ולכן אין צורך להאריך אלא דבהא סלקינן ונחתינן שאין במשפחתו של רבי ויטאל בר אהרן הכהן הנזכר שום צד פיסול ממזרות לא מדאורייתא ולא מדרבנן וכל המוציא שום לעז עליו ראוי ליסרו ועובר על דברי חכמים ישכנו נח"ש זהו מה שנראה לענייות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה:
דברי ריבות · חלק קנ״ד סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.