דברי ריבות · חלק קנ״ד סימן ג׳

והשתא נדון דידן אמאן תרתיה אי לממזר ודאי ליתא שהרי כל העדיות שנתקבלו בבית דין חשוב ובכנופייא גדול' בשבועת האלה כלם מעידים מגידים שאחר שנתגרשה קושילה אם רבי ויטאל הנזכר מבעלה הראשון ואחר שמת בעלה הראשון יותר ויותר משנה או שנה וחצי או שנתים נולד רבי ויטאל הנזכר וכיון שכן אי אפשר לומר שבא אביו של רבי ויטאל הנזכר על אמו בהיותי תחת בעלה הראשון והולידו שאם כן איך נשתהא כל כך בבטן אמו עד שעבר כמו שנה וחצי אחר שנתגרשה לפי מה שהעידו העדים דהא קיימא לן שאין העובר משתהא במעי אמו יותר על שנים עשר חודש וכן פסק הרמב"ם פרק ט"ו הלכות איסורי ביאה והטור א"ה סימן ד' וכל הפוסקים וכיון שכן אין כאן ממזר ודאי וגם לא ממזר ספק שהרי נתגרש' קושילה הנ' גירושין גמורין ודאין ואחר הגירושין וגם אחר מיתת בעל' הראשון יותר משנ' או שנ' וחצי נולד ויטאל הנזכר כמו שכתבתי וגם לא ממזר מדברי סופרים דעד כאן לא קנסו חכמים אלא דוקא בההיא דהאש' שהלך בעל' למדינת הים כי היכי דתידוק וכמו שכתבו התוספות בהחולץ אבל בדוכתא אחרינא לא שהרי נדה וסוטה דאחמירו לא קנסו דהא אמרינן פרק החולץ אמר אביי הכל מודים בבא על הנד' והסוט' שאין הולד ממזר ואף על גב דבא על נדה קאי בכרת וגם סוט' הוא מחייבי לאוין מכל מקום לא קנסו חכמים להיות הולד ממזר מדבריהם וכן במחזיר גרושתו אחר שנשאת לאחר אף על גב שהיא מחייבי לאוין דלא יוכל בעל' הראשון וכו' לא קנסו חכמים להיות הולד ממזר מדבריהם כמו שכתב הרב המגיד פרק ט"ו הלכות אסורי ביא' וז"ל לא גרע ממחזיר גרושתו לאחר שנשאת שלא מצינו בה תקנת חכמים לומר הולד ממזר וכן הלכות גרושין פרק עשירי כתב מחזיר גרושתו אחר שנשאת הא ק"ל שאין ממזר מחייבי לאוין ולא קנסו בהם חכמים.