דברי ריבות · חלק קנ״ד סימן ב׳

ראיתי אלדים אדירים והמה חכמים מחוכמים מעלים מן הארץ ומקימים מעפר לרבי ויטאל להושיבו עם נדיבים וכסא כבוד ינחילוהו להכשירו לבא בקהל ואין בו שום צד פיסול ממזרות וודאי מי יבא אחרי המלכים מאן מלכי רבנן שכל דבריהם חזקים כראי מוצק וכמו מסמרות נטועים ביסודי דת שעשועים ואינם צריכים חיזוק אבל כדי שלא להשיב פני השואל ריקם אלא לעזרת ה' בגבורים ואחוה דעי אף אני והוא שאין ברבי ויטאל הנז' שום צד פיסול ממזרות וטעמא דמילתא דשלשה מיני ממזרים יש ממזר ודאי ממזר ספק ממזר מדברי סופרי'. ממזר ודאי זה שבא מן הערו' הודאי כדתנן ביבמות פרק החולץ איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא דברי רבי עקיבא שמעון התימני אומר כל שחייבין עליו כרת בידי שמים והלכה כדבריו ופסק רב אלפס כשמעון התימני והרמ"בם וכל הפוסקי' כלם ממזר ספק כגון הבא על האשה שנתקדשה ספק קדושין או נתגרשה ספק גרושין. ממזר מדברי סופרים כי הא דתנן ביבמות פרק האשה רבה האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעלך וניסת ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה וצריכא גט מזה ומזה וכו' והולד ממזר מזה ומזה ופרכינן בגמרא בשלמא משני ממזר אלא מראשון אמאי אשתו היא וישראל מעליא הוא וקא שרינן ליה בממזרת אמר ליה הכי אמר שמואל אסור בממזרת וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אסור בממזרת ואמאי קרי ליה ממזר לאוסרו בבת ישראל ופירש רש"י שם לאוסרו בבת ישראל וקנסא בעלמא הוא וכו' הרי שאין ממזר זה אלא מדבריהם וכן כתב הרמב"ם ז"ל הלכות גרושין פרק עשירי ואם בא עליה הראשון קודם שיגרש השני הרי הולד ממזר מדבריהם ופירש שם הרב המגיד דוקא שבא עליה קודם שיגרש השני משום דעשאוה כאשת איש מן השני מדבריהם אבל בא עליה אחר שגירשה השני אפילו היה הראשון כמחזיר גרושתו אחר שנשאת הא קיימא לן שאין ממזר מחייבי לאוין ולא קנסו בהם חכמים וכן כתב גם כן פרק ט"ו הלכות אסורי ביאה: