דברי ריבות · חלק קנ״א סימן ח׳

ויש לומר דאם לא היתה כונתה בתנאי זה אלא לסלק לבעל' מנכסי' אלו שלא ירשנה לא היה לה לכתוב בשטר כתובה אלא שהתנה עמו שלא ירשנה אותו החלק מהנדונייא ואז ממילא יורשיה ממשפחת בית אביה היו יורשים אותה וכיון שעם כל זה עשתה שיתחייב בעל' להחזיר ולהשיב ליורשיה מחצית הנדונייא ודאי שלא היתה כונתה אלא לזכות' מיד הגוף והפירות לאחר מיתה ומהיום ההוא זכו בנכסים דקיימא לן כר' יוסי דקאמר פרק יש נוחלין דזמנו של שטר מוכיח עליו וכן פסקו כל הפוסקים ודוגמא לזה כתב נמקי יוסף על מתניתין דפרק יש נוחלין הכותב נכסיו לבניו צריך שיכתוב מהיו' ולאחר מיתה דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אינו צריך הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו האב אינו יכו' למכו' מפני שהן כתובין לבן והבן אינו יכול למכור מפני שהם ברשות האב וכו' ופירש נמקי יוסף מדכתב להו לאחר מיתה ש"מ שהוא רוצה הפירו' כל ימי חייו ומדאצטריך למכתב להו מהיום אף על פי שהם בניו ובוודאי היו יורשים אותו שמע מינה דמיירי בבריא שרוצה ליקח אשה וכדי שלא ישתעבדו נכסיו לכתובת אשה ותעקור הנחלה מבניו כותב להם נכסיו מהיום דהוי כאלו אמר גוף הקרקע אני מקנה לכם מהיום ופירות לאחר מיתה ורבי יוסי אומר דאפילו לא כתב לו ממש בשטר מהיום כמהיום דמי אם יש בו זמן.