דברי ריבות · חלק קמ״ח סימן ד׳

אבל כד מעיינינן בה שפיר נראה דאף על גב דליכא סהדי שנתחייב ראובן במעמד שלשתן ואיכא סהדי שיש לראובן שותפו' בשטר ההוא מכל מקום חייב ראובן לפרוע ללוי כיון דהודה ראובן שנתחייב במעמד שלשתן וטעמא דמלתא דתנן בכתובות פרק בתרא שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה אדמון אומר אלו הייתי חייב לך כיצד אתה לוה ממני וחכמים אומרים זה גובה שטר חובו וזה גובה שטר חובו ופירש רש"י זה גובה וזה גובה אפילו החוב שוה אין אומרים יעכב זה מלוה חבירו בשביל מלוה שהלוהו אלא בית דין יורדין לנכסי כל אחד ומגבין לשכנגדו את חובו וקאמר דף ק"י שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה רב נחמן אמר זה גובה וזה גובה ורב ששת אמר הפוכי מטרתא למה לי אלא זה עומד בשלו וזה עומד בשלו דכולי עלמא כשקרקעות שניהם שוים עידית ועידית בינונית ובינונית זיבורית וזיבורית הפוכי מטראתא הוא ואפילו רב נחמן מודה דכל אחד עומד בשלו כי פליגי דאית ליה לחד עידית ובינונית ואית ליה לחד זיבורית רב נחמן סבר בשלו הן שמין ורב ששת סבר בשל כל אדם הן שמין והלכתא כחכמים וגם הלכתא כרב נחמן דהלכתא כרב נחמן בדיני וכן פסק רב אלפס בהלכות וגם הרמב"ם פרק כ"ד הלכות מלוה ולוה וכתב הר"ן בהלכות שהקשה הרשב"א אמאי אמר רב נחמן זה גובה וזה גובה לימא בעל בינונית לבעל זיבורית אני פורע אותך בחוב שאתה חייב לי ותירץ דמהא שמעינן דשטרא לאו בר גובייאנא הוא דמילי נינהו ואף על גב דמילי דמזדבני בפרוטי נינהו מכל מקום לאו בני גובייאנא דבי דינא נינהו ומשום הכי לא מצי אידך למימר ליה שקול כנגד חובך וכו' וכתב הרב המגיד בפרק הנזכר בשם הרמב"ן והרשב"א דפלוגתא דרב נחמן ורב ששת דאוקימנא שיש לאחד עידית ובינונית ולאחד זיבורית היינו דווקא בשזמנן שוה או שעבר זמן שניהם אבל אם אין זמנן שוה ועדיין לא הגיע זמן שניהם פשיטא דאפילו קרקעותיהן שוים עידית ועידית בינונית ובינונית זיבורית וזיבורית אמרינן זה גובה וזה גובה.