ואחר הצעת שמועה זו בנדון דידן לא מצי למימר ראובן דקדקתי בחשבוני ומצאתי שלא הייתי חייב לשמעון כלום בשביל שהיה שמעון חייב לי לזמן הפרעון שהרי הלכה כחכמים דקאמרי זה גובה וזה גובה ואין שום אחד יכול לעכב מלוה חבירו בשביל מה שהלוהו אפילו יהיה זמנן שוה ואף על גב דהיינו דוקא כשאין הקרקעות שוין גם בנדון דידן הוי כאלו אין קרקעותיהן שוין שהרי מלוה אחת היא על פה ולא גבי אלא מבני חרי ומלוה אחרת היא בשטר וגבי אפי' ממשעבדי ובנדון כזה אפילו רב ששת מודה דזה גובה וזה גובה דעד כאן לא קאמר רב ששת הפוכי מטראתא למה לי אלא כדאיכא לחד עידית ובינונית ולאחר זיבורית ומשום דקסבר בשל עולם הן שמין אבל במלוה בשטר ומלוה על פה דכולי עלמא מודו דהאי גבי מבני חרי והאי גבי אפילו ממשעבדי כולי עלמא מודו דזה גובה וזה גובה וכיון שכן נמצא שמאחר שראובן נתחייב ללוי במעמד שלשתן אפילו שזמן הפרעון היה בזמן גביית חובו שהיה חייב לו שמעון מכל מקום לא חשבינן ליה כאלו אין חייב ראובן כלום משום שאינו יכול לעכבו בידו בשביל חובו וכיון שנתחייב במעמד שלשתן ללוי חייב ראובן לפרוע ללוי וראובן יחזור ויגבה משמעון.
דברי ריבות · חלק קמ״ח סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.