ובר מן דין אף אם נאמר שבועה יש כאן חומרא יש כאן כבר הותר' שהרי אפילו לכתחלה היה ראוי להתירה כיון שהוא לדבר מצו' להרים מכשול ונזק מדרך הרבים וכמו שכתב בר ששת סימן תס"א אין לך מצוה גדולה מהסיר מכשול ונזקים מדרך הרבים וגם לעשות שלום ביניהם חשיב מצוה וכמו שכתב הראב"ד ז"ל בתשוב' שאל' מהתפסת עד וז"ל הנה נא הסכימו כל חכמי ארצינו על השבועה אשר נשבעו האנשים כי הוא לביטול מצוה מכמה פנים האחד כי היא לדבר מחלוק' ופרידה וכל חוזק ידי מחלוקת ופרידה אין בטול מצוה גדול מזה וכן כתב מהר"פ בהגהות מיימונייות וז"ל ואחרי שהשלום תלוי בכך פשוט הוא שלדבר מצוה לעשות שלום בין איש לאשתו יש התרה בלא דעת רבים שנדר לדעתם כההיא מקרי דרדקי וכו' וכן נראה מתוך דברי הרמב"ם הלכות שבועות פרק ו' שכתב אם ראוהו ב"ד שהיתר שבוע' זו גורם למצוה ולשלום וכו' ושקיום שבועה זו גורם לעבירה ולקטט' פותחין לו וכו' ודאי בנדון דידן כולהו איתנהו ביה יש כאן מחלוקת ופריד' וגורמין עבירה ומכשול ונזקים גדולים וקטטה בקיום שבועה וחומרה זו וכמעט מעיקרא לא חלה כיון שהיא לבטל המצוה כ"ש שמותר להתיר' לכתחל' אף בלא דעת המשביעין אותה כ"ש וכל שכן אם כבר הותרה כמו שכת' בפסק שאין כאן שום צד נדנוד עבירה אלא ודאי ראוי להחזיק טובה על מי שביטל הסכמה וחומרה זו שזכה וזיכה את הרבים והנה שכרו אתו ופעולתו לפניו ית' ויעשה שלום לו שלום יעשה לו זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה. ממשא מלך ושרים מאן מלכי רבנן בני הישיבה ושרים יחידי סגולה מהק"ק יצ"ו לא היה לי פנאי לעיין בעמקו של דברי פסק החכם ה"ר יוסף הלוי יצ"ו אבל חזקה כי כל דבריו הם נכוחים למבין ולענין דינא כבר נפניתי זמן מה ועיינתי וכתבתי וחתמתי על פסק החכם הה"ר יצחק הלוי יצ"ו הסכמתי לדעת גדולים הלא המה החכמי' השלמים הם אתנו ולדעתכ' כי הדין דין אמת ואין בו נפתל ועקש ומה' תהיה משכורתם שלמה שאתם מרבים שלום בעולם נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק קמ״ה סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
