אף בנ"ד מיגו דאי בעי טעין קבלתי ואמרתי בפי ובשפתי החרם אבל אמרתי בלבי בתנאי שיחתמוהו כל אנשי הקהל והרי ט"ו מאנשי הקהל לא חתמו באופן שלא חל החרם השתא דטעין נמי חתמתי ולא קבלתי החרם נאמן ועוד אפילו ליכא כאן מיגו אם נותן אמתלא לחתימתו אין בחתימתו כלום וכמו שפירש הרב הנזכר שם אף בנדון דידן יש לו אמתל' גדולה בחתימתו שעשה כך כדי שקהל קדוש בזדון יחזרו למוטב ויכנעו תחת ידם ולא יפרעו עול קהילות קדושו' ספרדי' ואשכנזים מעל צוואר' עכשיו שאומר שלא הוציא בשפתיו החרם נאמן וכהא דאמרינן האשה שאמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני אם נתנה אמתלא לדברי' נאמנת אף בנדון דידן כיון שיש אמתלא בחתימתו נאמן לומר לא קבלתי החרם שאפילו אם תחשוב חתימתו שהיא חשובה כהודאת פיו הרי הוא כאלו אמר תחלה קבלתי החרם וחזר ואמר לא קבלתי שאם נתן אמתלא לדבריו אין במאמרו הראשון כלום ה"ה שאין בחתימתו כלו' כ"ש וכ"ש שאין בחתימ' שום קבלת חרם וכמו שהאריך החכם השלם הה"ר יצחק הלוי נר"ו בפסק שלו.
דברי ריבות · חלק קמ״ה סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.