ועם מה שכתבתי יתישב דרב אלפס בגיטין פרק מי שאחזו לא כתב שום חלוקה דגט על ההיא מתניתין ובפרק מי שמת לגבי מתנה אגב גררא הביא מימרא דקאמר ר' אלעזר שכיב מרע שניתק מחולי לחולי על מתניתין דמי שאחזו וכתב כמה חלוקות עליה אלא דטעמא דמילתא היא דגבי גט אין כאן חלוקה מחודשת שלא יהא משמעותא בלשון המשנה דקאמר ועמד והלך בשוק ומת אומדין וכו' דמדקתני סתם משמע עמד והלך בין במשענת בין בלא משענת ואומדין אותו גם כן סתמא בין ניתק בין לא ניתק ואין לך חלוקה דלא בעי אומד אלא כשלא עמד וזו גם כן כוללת בשלא ניתק וכל שכן כשניתק באופן דמפשטא דמתניתין משמע הכל אבל גבי מתנה דמחלק דליכא אומדנא אלא כשהלך על משענתו אבל כשהלך בלא משענת ליכא אומדנא אלא דמתנתו בטלה מה שלא יובן כן מהמשנה לכך הוצרך לפרש.
דברי ריבות · חלק קמ״ד סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.