דברי ריבות · חלק קמ״ד סימן י״א

אבל לסברת המשיב דאף בגט אם הלך על משענתו דוקא אם ניתק בעי אומד אבל אם לא ניתק לא בעי אומד אלא אמרינן דודאי מת מחולי הראשון אבעי ליה לפרושי לרי"ף כמו שפירש שם החלוקה המחודש' בפרק מי שמת אלא ודאי כדכתיבנא ונמצא כלל העולה מדברינו דבנדון דידן אף על גב דלא ניתק מחולי לחולי והלך על משענתו כמו שהעידו שני העדים ואפילו לפירוש רש"י דחל הגט מיד משעת נתינת מכל מקום בעינן אומדנא אם מת מחולי הראשון וכיון שכן מי אמדו וכמו שכתב מהר"ם בההיא תשובה בפסק שכתבתי כי מה שכתב המשיב כי הודאת פיו של חולה מועיל יותר ממאה רופאים הם דברי הבל ורעות רוח והויכוח על זה הוא איבוד זמן בענין שאסור להעלותו על לב אדם לכן העולה מכל דברי אלה הוא שאם קבל' העדות הראשון הוא אמת דאיכא תרי סהדי דאסהידו דהלך בלא משענת ודאי דתצא מתחת בעלה ואסור' לו לעולם ותהא חולצת מיבמה אפי' נסמוך לפירוש רש"י דפירש דבמהיום אם מתי חל הגט משעת נתינה וכ"ש לפירוש ר"ת דהוי דינא הכי ותצא מזה ומזה מיבמה ומבעלה כמו שכבר הוכחתי והארכתי על זה אבל אם קבלת העדות השני הוא אמת דאין כאן אלא עד אחד שהעיד שהלך בלא משענת אז הוי דינא הכי שאם נחוש לדברי רבינו תם שלא חל הגט אלא שעה אחת קודם מיתה תצא מזה ומזה דחשיב האי עד אחד כשני' לאוקומא להאי איתתא בחזקת' דאיסורא כמו שהוכחתי לעיל אבל אם נרצה לסמוך לפירוש רש"י לקולא דמיד חל הגט משעה ראשונה ואז לא נחוש לדברי העד הא' שהעיד שהלך בלא משענת להוציא אשה זו מחזקת היתרא שהיתה בחזקת מגורשת מכל מקום צריך לחוש לדבר השני העדים שהעידו שעמד והלך בשוק על משענתו ואף על גב דלא ניתק מחולי לחולי צריך אומדנא כמו שכבר הוכחתי והסכימו עמי כמה וכמה אשלי רברבי יצ"ו נגד סברת המשיב וכיון דצריך אומדנא בנדון דידן מי אמדו כמו שכבר כתבתי ולכן יהיה דין כך שנסמוך לדברי רבינו האי גאון לקולא שכיון שנשאת יחלוץ לה היבם ותשב תחת בעלה אם הוא ישראל ואם לא יחלוץ לה יבמה תהא אסורא לבעלה לעולם ותשב עד שתלבין ראשה זהו מה שנראה לעניות דעתי ונתתי ונשאתי בענין בפני גאוני רבני העיר הזאת והסכימו לדעתי לכן גמרתי כתבתי מה שאמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.