דברי ריבות · חלק קל״ט סימן ה׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ועוד נביא ראיה ממה שכתב שם בשם הגאונים שכלי כסף וכלי זהב ואבנים טובות ומרגליות פטורי' מן הדין מן המס הואיל ואין מרויחי' בהן ומה שנהגו במקצת מקומות להטיל מס עליהם הוא משום דאיכא למיחש לרמאי שיקנה חפצים בזמן נתינת המס וכשיעבור הזמן אי אתרמאי ליהו סחורה ימכרו החפצים ויוציאו דמיהן בריוח וכו' מכל זה יראה שאין המס מוטל מן הדין אלא ממון משא ומתן וגם כתוב שם ומבגדים ושמושי ערסא כמו וילון וכי האי גונא אפי' הן חשובי' מאוד אין נוהגים לתת כלום כיון שאין מרויחים בהם כלום וכן הוא המנהג בכל הגלות שמהבגדים ושמושי ערסא אין פורעים מס כלל גם מכלי הכסף וזהב מקלים מעליהם המס לחצאין להיות שאין מרויחי' בהם ומשום חששא דרמאי הטילו עליהם מה שהטילו כמו שכתבתי. ועוד כתב שם על שתי תשובות מהר"ם דקשו אהדדי דבחד כתב דאין להטיל מס על שום קרקע והאריך בראיות שמן הדין אין להטיל מס על הקרקע וכו' ובתשובה אחרת כתב ואם יש לו שני בתים או שלשה יתן מהם מס דמאי שנא מריוח אחר וכו' ותירץ דכשקנה מותר בתים בשביל ריוח שכירות כגון שהוא במקום רוב עם דקפצי עלייהו שוכרים אז ישלם מס דמאי שנא מרויח אחר אבל אם מחזיק בבתים בשביל שהן ירושת אביו וקשה עליו למוכרן או בשביל להושיב בהן בניו לאחר זמן ואינו מחזיקם כדי להרויח נראה שפטורים מן המס וכו' וסיום דבריו אלמא שאין תביעת המסים אלא בשביל משא ומתן.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.