הרי לך שהאיש שאינו מרויח בממונו אפילו יהיה לו ממון רב אינו פורע מס אלא כשהיו תובעין לו עבדי המלך והקהל הצילוהו והכבידו על הקהל מה שהיה לו לפרוע אבל אם לא הכבידו על הקהל בעול אע"פ שהם הצילוהו או אם הם לא הצילוהו אפי' שהכבידו העול על הקהל לא מסייע מתא כיון שאינו מרויח ואפילו יהי' לו ממון רב וכמו שכתב ה"ר יוסף קולון ז"ל שרש קכ"ד וז"ל פשיטא דלישנא דפרדכת לא משמע כלל שלא יהי' לו ממון אלא שהוא אדם בטל וכן פירש לאחר כן שאינו עוש' ריוח בעיר דמשמע דממון יש לו שם אלא שאין מרויח דאל"כ היה לו לומר חייב בעול הקהל ואע"ג שאין לו שם ממון. הרי לך שאין המס מוטל אלא על הממון שנושאין ונותנין עמו ומרויחים בו וכן כתב מהר"ר שמואל סימן שמ"ב בשם א"ז וז"ל בתשובה ואם היתום בא מעלמא והרויח במקו' אחר והשתא בא לדור בביתך ואינו מלוה בריבי' לשום כותי ח"ו ששו' אדם יחייב אותו במס ואפי' אדם שאינו יתום כה"ג פטור.
דברי ריבות · חלק קל״ט סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.