דברי ריבות · חלק קל״ט סימן ו׳

וכן יש להביא ראיה מדין היתומים שכתוב בתשובה בשם אור זרוע שראה כמה קהלות חשובות שלא היו נוטלים מס מן היתומים עד אשר יגדלו וינשאו וזה דין תורה הרי שבשביל שהיתומים אינ' נושאים ונותני' פטורין מן המס מדין תורה לפי סברת או זרוע וכן פסק הה"ר יוסף הלוי ז"ל הביאו הרא"ש פרק קמא דבתרא שכתב' כל מלתא דאית להו נטירותא ליתמי כגון מיני פורעניות רמינן עלייהו אבל ארנוניות לא רמינן איתמי עם היות שהרא"ש חולק עליו שם וגם הרמב"ם ז"ל וכמו שכתב נמקי יוסף שם בבתרא שהסכימו עמו האחרוני' מכל מקום מה ששמענו וראינו בכל הקהילות כל זמן שהיתומי' אינם נושאים ונותנים ויודעים בטיב משא ומתן אין מטילין עליהם מס מכל אלו הראיות נראה שהדין כך שמממון שאין נושאין ונותנין עמו מן הדין אין לפרוע ממנו מס. וכיון שכן בנדון דידן כיון שהאנשים האלו שלמים הם ונאמנים בדבורם כ"ש בשבועתם שלא ישאו ויתנו אפילו בשוה פרוטה יותר ממה שפורעי' בשבילו והמס לפי ערכם כי כל שאר הממון דברי ריבות הן רב הן מעט הוא מנה קבור וטמון תחת הקרקע נראה ודאי שהדין נותן שלא יפרעו מס בשביל ממון ההוא וכן כתב מהר"ר ישראל שם בתשובה הנז' בשם גדול אחד על מי שיש לו מעות שאינו מרויח בו כלל אלא לעולם הם טמונין ומונחין ביד נאמן כתב אם הקהל רוצים שיתן העשיר מכל אשר לו יסגור מותר שיש לו מכדי צרכו ביד אנשי מעשה אם לא יאמינו לו בחרם שיגע בו אך עשיר המשופע בשם אוצרות כסף לא יועילו לו כי האי גונא משמע מדבריו שאם אינו משופע באוצרות שעין השולטן אין עליו פטור מן המס עכ"ד.